חדשות ומחקרים בסורוקה

כנס מקצועי ארצי התקיים בנושא דימומים בהריון התקיים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

דימום בטרימסטר הראשון להריון? לא מדובר בהכרח בהפלה! האם יש קשר בין העלייה המשמעותית במקרים של הפרדות שיליה בקרב נשים הרות לבין תוצאות בעייתיות של הלידה?

​נושאים אלה ואחרים נידונו בכנס מקצועי ארצי בנושא דימומים בהריון שהתקיים במרכז הרפואי סורוקה

דמם בהיריון הוא תופעה שכיחה שיכולה להופיע בכ־20% מההריונות. מדובר בתופעה מדאיגה שאין להקל בה ראש והיא מאופיינת במכלול הטרוגני של סיבות, גורמי סיכון, טיפולים שונים ובעלת משמעויות קליניות נרחבות.

כנס מקצועי ארצי התקיים בנושא דימומים בהריון התקיים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.jpg 

בכנס מקצועי ארצי שהתקיים בסוף השבוע שעבר במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בהשתתפות רופאים מומחים למיילדות וגינקולוגיה ומיילדות מכל הארץ, הוצגו נושאים רפואיים הקשורים בדימומים בהריון:

  • הגישה הקלינית לדימומים בהריון, הכוללת פירוט של מצבי הדמם במחצית הראשונה להריון: הפלות, הריונות חוץ רחמיים ומחלות אונקולוגיות בהריון

  • דמם במחצית השנייה של ההריון והתייחסות לתופעות כמו לידה מוקדמת, היפרדות שיליה, שיליית פתח, שיליה נעוצה וקרע הרחם

  • דימומים לאחר לידה, טיפול המטולוגי וטיפול־נמרץ במצבי דמם מיילדותי

הכנס התקיים כחלק מהשקת הספר החדש "דימומים בהריון" שיצא לאור לאחרונה בהוצאת "ספרינגר" בארה"ב, בעריכת פרופ' אייל שיינר, רופא בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה.

פרופ' משה מזור, מ"מ יו"ר החטיבה למיילדות וגינקלוגיה בסורוקה הרצה בנושא משמעות הדימום בהתפתחות לידה מוקדמת: "דימום וגינלי נתפס בדרך־כלל בהקשר של הפלות (בשליש הראשון והשלישי להריון) ובהקשר של שיליית פתח או הפרדות שיליה (בהמשך ההריון). כמו כן נוטים לחשוב שלידה מוקדמת מתחילה בדרך כלל בצירים או בירידת מי שפיר. דימום לא נתפס כסיבה ללידה מוקדמת. בקרב 30%-25% מהנשים שסובלות מלידה מוקדמת, היו סימנים של דימומים בשליש הראשון או השני להריון. במקרים אלו אני מסביר למטופלות כיצד דימום וגינלי עלול להוביל להתפתחות של לידה מוקדמת ובמקרים אלה יש מקום לטיפול תרופתי. טיפול נכון עשוי להקטין את שיעור הלידות המוקדמות. חוקרי המרכז הרפואי סורוקה שותפים למחקרים שנעשו בתחום זה על־ידי משרד הבריאות האמריקאי (NIH)".

פרופ' אייל שיינר: "דמם בהריון הוא תופעה שכיחה התופסת חלק נכבד מהפניות לשירותי הבריאות ולחדרי המיון. בתחילת ההריון, דימום אמנם מוגדר כהפלה מאיימת אבל במקרים רבים מדובר על דימום חסר משמעות בשל סיבות אחרות כמו למשל דמם של השרשה. במחצית השנייה של ההריון, דמם יכול להיות ביטוי לתופעות מדאיגות כמו היפרדות שיליה. היפרדות שיליה הנו מצב שבו השיליה ניתקת מדופן הרחם טרם יציאת העובר. זוהי סיבה חשובה לתחלואה אימהית ולתמותה עוברית. במחקר שנעשה בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה, בשיתוף עם אוניברסיטת בן־גוריון ופורסם לאחרונה ב־Journal of Maternal Fetal Neonatal Medicine , נצפתה עלייה מדאיגה של כ־30% במספר מקרי הפרדות השיליה בעשור האחרון, דהיינו עלייה משישה לשמונה מקרים לאלף לידות. היפרדות שיליה היתה שכיחה יותר בקרב נשים מבוגרות יותר (מעל גיל 35) ובנשים לאחר ניתוחים קיסריים. שתי תופעות שהולכות ועולות בעשורים האחרונים. המחקר, שכלל 184,111 אלף לידות, שמתוכן 1365 לידות עם היפרדות שיליה, הדגים סיבוכים אימהיים משמעותיים בקרב קבוצת הנשים שחוו היפרדות שיליה, ביניהם דימום רב שהצריך טיפול במנות דם, לידה בניתוח קיסרי ואף צורך בכריתת רחם. גם התוצאות העובריות במקרים של היפרדות השיליה היו קשות עם שיעורי תמותה עוברית גבוהים באופן משמעותי. חשיבות המחקר היא בכך שלאור העלייה במקרי היפרדות השיליה ובהעדר כלים אמינים לחיזוי או למניעת התופעה, יש לנסות לאתר הריונות עם גורמי סיכון להיפרדות שיליה על מנת לנסות ולמנוע סיבוכי הריון ולידה קשים".