חדשות ומחקרים בסורוקה

השבוע התקיים בסורוקה כנס בין-לאומי בנושא מערך להצלת חיים

הטיפול המשולב בנפגעי פציעות קרב - New Frontiers In Integrated Life Saving Care Under Combat

​פרופ' מאוריציו לין, סא"ל במילואים ומנהל מערך הטראומה ע"ש ריידר באוניברסיטת מיאמי, ארה"ב, שהרצה בכנס: "לרפואה הצבאית השפעה דרמטית על הטיפול האזרחי המודרני בנפגעי טראומה"

 השבוע התקיים בסורוקה כנס בין-לאומי בנושא מערך להצלת חיים.jpg

במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, התקיים כנס בין-לאומי בנושא מערך להצלת חיים – הטיפול המשולב בנפגעי פציעות קרב  - New Frontiers In Integrated Life Saving Care Under  Combat

מתוך מחקר שנערך במרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר והוצג בכנס עולה כי:
מתוך כלל פינויי הפצועים משטח הלחימה, אחוז הפינויים המוסקים במבצע צוק איתן הגיע ל-50% לעומת 37% במלחמת לבנון השנייה.

הפינוי השניוני (העברה מבית חולים אחד למשנהו) בצוק איתן עמד על 11% בלבד לעומת 30% במלחמת לבנון השנייה - מה שמצביע על ויסות יעיל של פצועים.
השבוע התקיים בסורוקה כנס בין-לאומי מקצועי שבמרכזו המודל של "מערך מציל חיים" -
  - New Frontiers In Integrated Life Saving Care Under Combat, כפי שבא לידי ביטוי בשגרה בכלל ובמהלך ימי לחימה בפרט.
בכנס נטלו חלק מומחים מובילים מהארץ ומהעולם מתחום רפואת חירום, טראומה, כירורגיה כללית, טיפול נמרץ והרדמה, אנשי צבא וכוחות הצלה ותנחה אותו אשת חדשות ערוץ 2 דנה ויס.

הנושאים שהוצגו בכנס התייחסו, בין השאר, לתפקידו של חיל הרפואה בשדה הקרב ולחלקו במתן מענה ראשוני לפצועים, להיערכות של בתי חולים לשעת חירום ולחימה, לניהול בית חולים תחת אש, לרצף הטיפולי, לסוגיות אתיות בטיפול הקליני בפצועים, לצוותים רב תחומיים העובדים בו זמנית סביב חולה אחד וגם לסוגיות תקשורתיות תחת אש, בעיקר כפי שבאו לידי ביטוי בסיקור התקשורתי של במבצע צוק איתן", במבצע עופרת יצוקה ובמלחמת לבנון השניה.

השבוע התקיים בסורוקה כנס בין-לאומי בנושא מערך להצלת חיים 2.jpg 

ד"ר אהוד דודסון, מנהל המרכז הרפואי סורוקה: "כמו בכל סבבי הלחימה בדרום, גם במבצע צוק איתן בקיץ האחרון, עמד המרכז הרפואי סורוקה בחזית הטיפול בפצועים. צוותי המערך מציל החיים בסורוקה קלטו את מרבית חיילי צה"ל שנפצעו במהלך המבצע, וב-50 ימי הלחימה טופלו בו 1,263 נפגעים: 777 חיילים ו-486 אזרחים, שמתוכם 53 פצועים קשה. במנחת בית החולים נחתו יותר מ-60 מסוקים שפינו פצועים מרצועת עזה, ובחדרי הניתוח התבצעו מאות ניתוחים לנפגעי המבצע על ידי כירורגים במקצועות השונים.
חדר הטראומה, חדרי המיון, חדרי הניתוח, מערך הדימות, ומחלקות האשפוז עבדו סביב השעון ונתנו מענה מיידי לכל פצוע. התגייסות מרשימה של כל צוותי בית החולים, שיתוף פעולה ורצף טיפולי עם הצוותים הרפואיים הצבאיים שטיפלו בחיילים בשטח, אפשרו טיפול מיטבי בנפגעים. על רקע זה יזמנו את הכנס הנוכחי שעוסק בטיפול המשולב בנפגעי פציעות קרב ויציג סוגיות משמעותיות בתחום זה".

אחד מאורחי הכנס היה פרופ' מאוריציו לין, מומחה בכירורגיה כללית ובטראומה במרכז ריידר לטראומה באוניברסיטת מיאמי בארה"ב: "עם התפתחותם של  צבאות מסודרים ויצור כלי לחימה מתקדמים, נולדו גם מערכות טיפול ופינוי נפגעים, אנשי רפואת שדה (חובשים) ונבנו  מתקנים רפואיים  ניידים בשדה הקרב.
הפיתוחים העיקריים ברפואה צבאית ארעו במאה הקודמת - במלחמות העולם הראשונה והשניה, במלחמות קוריאה וויאטנאם, ובמלחמות יום כיפור ולבנון שהיו "שדות  ניסויים״ חשובים לאסטרטגיות חדשות ברפואה צבאית אשר הותאמו כמעט במלואם למערכות אזרחיות". 
פרופ' לין מוסיף: "פינוי רפואי מוטס, שימוש בחוסמי עורקים, בנקי דם, טיפול בזיהומים כירורגיים ובאי ספיקה נשימתית אחרי דימום מסיבי, פיתוח טכניקות חדישות בכירורגית כלי דם, כירורגיה פלסטית, כוויות ולבסוף ברפואה שיקומית, הם כמה מהדוגמאות העיקריות של ההשפעה העצומה של הרפואה הצבאית על הטיפול המודרני בטראומה. אפשר לומר שהפרוטוקולים הרפואיים שבהם משתמשים כיום בבתי החולים, הם תוצאה ישירה של הטיפול הרפואי שניתן במהלך עימותים צבאיים לאורך השנים".


אורח נוסף בכנס היה פרופ' ג'ורג' גארסייה, קולונל במילואים בחיל הרפואה של הצבא האמריקאי ומנהל המכון לחינוך ואימון רפואי בנושא הטראומה בביה"ס ע"ש מילר באוניברסיטת מיאמי בארה"ב.
הוא שירת כרופא כירורג בחזיתות שונות של לחימה במזרח התיכון בצבא האמריקאי.

פרופ' גארסייה מוביל לאורך השנים קונספט שמתייחס לטיפול המיידי בשדה הקרב. צוותים קדמיים של כירורגים שנותנים את הטיפול המיידי בפצועים הקריטיים, הכי קרוב  שאפשר לשדה הקרב ולרגע הפציעה.

פרופ' קובי פלג, מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר,הציג בכנס נתונים על היקפי פצועים במלחמת לבנון השנייה לעומת מבצע צוק איתן, מתוך מחקר שערך עם שותפיו, פרופ' ג'פרי קשוך, פרופ' יורם קלוגר ואחרים,  במרכז הלאומי לחקר הטראומה ורפואה דחופה.
הנתונים שהציג פרופ' פלג, מעידים על שיפור בטיפול הן ברמת השדה והן ברמת בית החולים.
בין הנתונים:

  • במלחמת לבנון השנייה 74.3% מן הפצועים היו החיילים הפצועים ובצוק איתן 87% מן הפצועים היו חיילים

  • אחוז הפינויים המוסקים בצוק איתן הגיע ל-50% לעומת 37% במלחמת לבנון השנייה

  • במבצע צוק איתן היו יותר פצועים בדרגת חומרה קשה מאשר במלחמת לבנון השנייה

  • במבצע צוק איתן אושפזו כ-15% מהפצועים  במחלקה לטיפול נמרץ, לעומת 11.2% במלחמת לבנון השנייה

  • הפינוי השניוני (העברה מבית חולים אחד למשנהו) בצוק איתן עמד על 11% בלבד לעומת 30% במלחמת לבנון השנייה - מה שמצביע על ויסות יעיל של פצועים.

האינטנסיביות בימי מבצע צוק איתן הציבה את סורוקה במוקד העניין התקשורתי. צוותי חדשות מהארץ ומהעולם שידרו מבית החולים לאורך כל שעות היממה כמו גם מאזורי הלחימה.
דילמות בסיקור תקשורתי בימי חירום ולחימה הוצגו בדיון בפנל מיוחד, שלפניו הרצה תא"ל מוטי אלמוז, דובר צה"ל על "דוברות בעת לחימה" והתייחס לאסטרטגיה התקשורתית של דובר צה"ל בימי שגרה ובימי חירום.