חדשות ומחקרים בסורוקה

מחקר לישמניה בסורוקה

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, קיבל מהמשרד להגנת הסביבה מענק למחקר על הפחתת מפגעי הלישמניה בישראל

ד"ר אורלי שגיא, מנהלת המעבדה לפרזיטולוגיה במרכז הרפואי סורוקה

​בסורוקה מבוצע אבחון מולקולרי חדשני של מחלת הלישמניה (שושנת יריחו), במעבדה לפרזיטולוגיה בסורוקה  שמעניקה שירות לכל ישראל

בשנים האחרונות ניכרת עלייה בהיקף התחלואה של לישמניה בישראל, ולמרות מאמצים רבים של אנשי מקצוע, של חוקרים ושל אנשי שטח בארץ ובארצות אחרות וחרף השקעה ניכרת של משאבים כספיים בנושא בקנה מידה עולמי, לא נמצא עדיין פתרון למניעת מפגעים אלה ולהפחתת התחלואה.
המעבדה לפרזיטולוגיה והיחידה למחקרים קליניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה,
זכו במענק מחקר יוקרתי של המשרד להגנת הסביבה בהיקף של 260,000 ₪ לתקופה של שנתיים. המחקר יעסוק בדרכי התמודדות להפחתת מפגעי לישמניה עורית בישראל (מכונה גם בשם "שושנת יריחו").

 

לשמניה עורית היא מחלה המאופיינת בכיבים על פני העור. ללא טיפול מתאים ומהיר, כיבים אלה עלולים להזדהם ולגרום לצלקות. המחלה נגרמת כתוצאה מהדבקה בטפילי הלישמניה המועברים לבני האדם מיונקים אחרים כתוצאה מעקיצת נקבת זבוב החול. בארץ קיימים זנים שונים של טפיל הלשמניה וחומרת המחלה תלוייה בזן הטפיל. 

המעבדה לפרזיטולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, עוסקת מזה שנים רבות באבחון לשמניאזיס והיא המעבדה היחידה בדרום המספקת שירותי אבחון למבוטחי  קופות החולים וצה"ל.

לאחרונה פותחה במעבדה שיטה חדשנית ופורצת דרך באבחון לשמניאזיס, המבוססת  על אבחון מולקולרי של  זן הטפיל הגורם למחלה. השיטה המולקולרית מאפיינת את ה-DNA של הטפיל ורגישה פי-1000 מאבחון מיקרוסקופי, המשמש כשיטה השכיחה בארץ ובעולם לאבחון המחלה.

דרום הארץ הוא איזור אנדמי ללישמניאזיס ובשנים האחרונות אנו עדים לעלייה דרסטית במספר המקרים הנשלחים לאבחון במעבדה ובהתפשטות הטפיל לאזורים שבעבר לא היו ידועים כנגועים. בנוסף, קיימים דיווחים על התפשטות המחלה גם באזורים אחרים בארץ כגון ירושלים, מעלה אדומים, הגדה המערבית וצפון הארץ, איזוריםצ שבהם התפלגות הזנים הגורמים למחלה שונה מאשר בדרום ולכן חשוב לבצע את איפיון הזן לצורך מתן טיפול ספציפי שיאפשר החלמה מהירה של הנגע ומניעת סיבוכים.

במסגרת המחקר יבוצע מיפוי של התפשטות המחלה ביישובי הנגב בהתאם למשתנים סביבתיים ובהתאם לדפוסים גיאוגרפים והתיישבותיים. באמצעות השיטה המולקולרית החדשה תוערך התפלגות זני הטפיל הגורמים למחלה באזורים אלה.
ד"ר אורלי שגיא, מנהלת המעבדה לפרזיטולוגיה: "הבנת הקשר שבין המאפיינים הסביבתיים להתפשטות המחלה, תתרום רבות להבנת גורמי ההתפשטות ותאפשר לבחון רעיונות חדשים להתמודדות עם המחלה באזורים אלה, בפרט לאור הבנייה הענפה בדרום הארץ לאור מעבר בסיסי צה"ל לדרום. השיטה המולקולרית מאפשרת אבחון מהיר ורגיש יותר מהשיטות המוצעות כיום בארץ ובעולם. אבחון הזן הגורם למחלה יאפשר לרופאים לתת טיפול מתאים יותר ובכך להגדיל משמעותית את סיכויי ההחלמה ומניעת סיבוכים. פיתוח השיטה החדשה הרחיב את שירותי המעבדה מעבר לגבולות הדרום וכיום אנו נותנים שירות דיאגנוסטי מהיר ואיכותי גם למחוזות מרכז וצפון וכן לבתי חולים נוספים בארץ".