חדשות ומחקרים בסורוקה

בסורוקה בוצעו בדיקות הדמייה מתקדמות במוחו של מר אריאל שרון

להפתעת החוקרים והמומחים שבדקו את ראש הממשלה לשעבר בסוף השבוע שעבר בסורוקה:

פרופ' אלון פרידמן וד"ר אילן שלף על רקע מכשיר ה-MRI

​בכל אחת מהבדיקות שנערכו, נמצאה אצל אריאל שרון פעילות מוחית משמעותית באזורים מוחיים מתאימים. תוצאות אלו מדגימות קיומו של עיבוד מידע חושי במוח

צוות חוקרים ומומחים בתחום מדעי המוח באוניברסיטת בן־גוריון שבנגב ובמכון הדימות שבמרכז הרפואי סורוקה, בדק ביום חמישי האחרון את ראש הממשלה לשעבר, מר אריאל שרון, בעזרת הדמיה מוחית תפקודית (fMRI). הצוות כלל את פרופ' אלון פרידמן, יושב ראש מרכז זלוטובסקי למדעי העצב באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, את ד"ר צבי גנאל ואת ד"ר גליה אבידן ממרכז זלוטובסקי למדעי העצב, את מר ארז פרויד, דוקטורנט במחלקה לפסיכולוגיה, את ד"ר אילן שלף, מנהל מכון דימות במרכז הרפואי סורוקה, ואת פרופ' מרטין מונטי מהמחלקות לפסיכולוגיה ונוירוכירורגיה באוניברסיטת UCLA  שבארה"ב.

מר אריאל שרון, המאובחן משנת 2006  כשרוי בתרדמת לאחר שבץ מוחי, נבדק כדי לאמוד את מידת הפעילות המוחית ואת איכותה  באמצעות שיטות הדמיה מתקדמות שפתחו לאחרונה פרופ' מונטי ושותפיו למחקר.

במהלך הסריקה שנמשכה כשעתיים, הציגו החוקרים למר שרון תמונות של בני משפחתו, השמיעו לו את קולו של בנו גלעד, כמו גם גריה חושית של מגע. כל זה נעשה כדי להעריך האם ובאיזו מידה מגיב מוחו של מר שרון לגירויים חיצוניים. להפתעת החוקרים, נמצאה פעילות מוחית משמעותית בכל אחת מהבדיקות שנערכו ובאזורים מוחיים מתאימים. תוצאות אלו מדגימות קיומו של עיבוד מידע חושי במוח.

בהמשך, נערכו מספר בדיקות שמטרתן לאמוד את רמת המודעות של מר שרון לסביבה. למרות הימצאותן של מספר עדויות מעודדות בתחום זה, עדויות אלו עדיין חלשות בכדי להסיק מסקנה ברורה בנושא.

פרופ' מונטי ציין: "מידע מהסביבה החיצונית מגיע לאזורים מוחיים מתאימים במוחו של מר שרון. עם זאת, העדויות אינן חד־משמעיות לגבי המידה שבה מר שרון מודע לסביבתו".
ד"ר שלף ציין כי "סוג מחקר זה, שנמצא היום בחזית המדע, היווה את המוטיבציה העיקרית שעמדה בבסיס רכישת מכשיר ה־MRI המתקדם שנעשתה לאחרונה על־ידי המרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן־גוריון שבנגב."   

ד"ר גנאל, שיזם את הפרויקט, הדגיש את רצון משפחתו של מר שרון להשתמש בטכניקות שנרכשו במהלך העשייה המחקרית כמנוף למחקר עתידי וככלי שישמש בעתיד משפחות אחרות שיקיריהן שרויים במצב דומה.  על־פי פרופ' פרידמן: "ישנה חשיבות לכך שטכניקות אלו תהינה זמינות בישראל לחולים רבים המוגדרים כנמצאים במצב תרדמת. ידע לגבי סוג הגריה החושית המגיע למוח חיוני למשפחות ולצוות הרפואי התומך כדי להיטיב את אופן התקשורת עם החולים".
ד"ר אבידן מציינת, בנוסף, כי "סוג זה של מחקר פותח צוהר להבנת שאלות בסיסיות הנוגעות להבנה עמוקה יותר של הבסיס המוחי למודעות אנושית". 

המכשיר שבאמצעותו נבדק מצבו הרפואי של אריאל שרון לפני ימים אחדים בפרויקט משותף של המרכז לחקר המוח באוניברסיטת בן־גוריון בנגב והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הוא מכשיר MRI, מדגם INGENIA T3 של חברת פיליפס.
מנהל מכון הדימות בסורוקה, ד"ר אילן שלף: "הבדיקה החשובה הזו מביאה לידי ביטוי מאמץ רב ושיתוף פעולה של שנים בין אוניברסיטת בן-גוריון לבין בית החולים סורוקה. ללא ספק לא היינו יכולים להגיע לרמה הנדרשת לביצוע בדיקה זו ללא הרכש המשותף של האוניברסיטה ובית החולים - ועל כך תודתי פעם נוספת לכל מי דחף ועודד את רכש זה. האורח מחו"ל שפיקח על הבדיקה שבוצעה כולה על־ידי הצוות המשולב של האוניברסיטה וסורוקה – התרשם מאוד מיכולת הצוות ומאתר MRI".

עלותו של המכשיר נאמדת בכשלושה מיליון דולר והוא נחשב למתקדם מסוגו בארץ. רכישתו התאפשרה הודות למימון משותף של שירותי בריאות כללית, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה והודות לתרומתם של הארווי ומירי כץ מיוסטון, טקסס, ג'ייקוב שוחט מאווה, ניו ג'רזי, קרן סקירבול מניו יורק ושוחרי אוניברסיטת בן־גוריון בנגב ממחוז טקסס.

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב: "מדובר במחקר רב ובין־תחומי שבו מעורבים רופאים, חוקרים מתחום מדעי העצב, פסיכולוגים וחוקרים מתחום מדעי ההתנהגות. הפרויקט הזה מבטא באופן מובהק את חשיבות הקשר רב השנים בין האוניברסיטה למרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ושירותי בריאות כללית, לטובת תושבי הנגב וטובת עולם הרפואה בכלל".
 
זוהי מערכת דיגיטלית המובילה בתחומה בארץ ובעולם שמבוססת על טכנולוגיה חדשה המאפשרת המרה מיידית של האות האנלוגי שהגוף משדר למידע דיגיטלי. הודות לטכנולוגיה זו מתאפשר שיפור משמעותי באיכות התמונה ובמהירות הסריקה בהשוואה למערכות MRI אנלוגיות.