כללית שלי
זכויות באשפוז

פורסם בראשונה: 27.04.2018

זכויות המאושפז במחלקה הפסיכיאטרית

מאושפז זכאי לקבל מידע על מחלתו, להיות בקשר עם אנשים ולערער על אשפוז כפוי

זכויות כלליות

אדם המאושפז באשפוז פסיכיאטרי זכאי לקבל מידע על מחלתו – מהי האבחנה, מהו הטיפול הנדרש, אפשרות לבחור בין טיפולים, התנאים שבהם יינתן הטיפול, הסיכונים הכרוכים בטיפול, תהליך ההחלמה הצפוי, משך השהות בבית החולים או משך הטיפול המומלץ במסגרות שונות בקהילה או באשפוז - בכפוף לשיקולים הרפואיים המקצועיים של המטפל.

קבלת טיפול רפואי נאות

חולה באשפוז פסיכיאטרי זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, נפשי וגופני, הן מבחינת הרמה המקצועית והן מבחינת יחסי אנוש, בהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים במערכת הבריאות בישראל.
מטרתו העיקרית של האשפוז היא קבלת טיפול רפואי. אין לאשפז אדם בבית החולים לשם הגנה על הציבור או עליו בלבד, אלא אם החוק התיר לעשות זאת בהתאם לתנאים החלים על אשפוז דחוף בכפייה או אשפוז לא דחוף בכפייה.

מסירת מידע

מצב רפואי - חולה זכאי לקבל מידע על מצבו הרפואי. רופא רשאי לסרב למסור מידע למאושפז, אם הוא סבור שהמידע עלול לגרום נזק לבריאותו הגופנית או הנפשית שלו או לסכן  אותו או אחרים. החלטה על מניעת מידע מחייבת אישור ועדת האתיקה של בית החולים.
תוכנית הטיפול - התוכנית מגדירה את הפעולות המתוכננות הנדרשות למתן טיפול איכותי ובטיחותי. תוכנית הטיפול מתעדכנת בקביעות בתקופת האשפוז, בכל שינוי במצב המטופל, מקבלתו ועד לשחרור מאשפוז. על הצוות המטפל לשתף את החולה, במידת האפשר, בתוכנית הטיפול בכל שלב. 
זכויות וחובות באשפוז - על בית החולים לספק למתאשפז הסבר בכתב ובעל פה על זכויותיו וחובותיו ביחידה הפסיכיאטרית, ולוודא כי הוא מסוגל להבין את המידע שנמסר לו.

זכויות בתחום האישי

• החזקה בחפצים אישיים במידה סבירה ולבישת בגדים אישיים.

• המשך ניהול נכסים אישיים, אלא אם כן מנהל בית החולים קבע שהחולה אינו מסוגל לדאוג לענייניו . במקרה כזה ניתן לערער על החלטת מנהל בית החולים בפני הוועדה הפסיכיאטרית.

• שמירה, באופן סביר, על האמונה, התרבות והמנהגים האישיים.

• טבעונים וצמחונים זכאים לקבל מזון מתאים.

קשר עם אנשים אחרים
• שליחה או קבלה של מכתבים בדואר, למעט במקרים חריגים.

• שמירה על קשר טלפוני או על קשר בכתב עם כל אדם, וכן קבלת אורחים בשעות הביקור, כל עוד המצב הרפואי מאפשר זאת.

• פגישה עם עורך דין, בלי קשר למצב הרפואי.

חופש תנועה, יציאה משטח בית החולים וחופשות

מאושפז זכאי לחופש תנועה בשטחים הציבוריים של בית החולים, כל עוד מצבו הרפואי מאפשר זאת.
יציאה משטח בית החולים מצריכה את אישור הגורמים המוסמכים.
חופשות מחוץ לכותלי בית החולים מהוות חלק מתוכנית הטיפול, ויאושרו בהתאם לשיקולי הצוות המטפל.
במקרה של אשפוז בצו בית משפט (אשפוז של חשוד בעבירה או של נאשם במשפט פלילי), יוכל המאושפז לצאת לחופשה רק אם, נוסף על אישור הצוות המטפל, ניתן אישור של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית.

העברה לבית חולים אחר

אין להעביר מאושפז מבית חולים אחד לבית חולים אחר ללא הסכמתו וללא הסכמת המנהלים של שני בתי החולים. אם המאושפז מתנגד להעברה, יכריע בדבר הפסיכיאטר המחוזי. ניתן לערער על החלטת הפסיכיאטר המחוזי בפני הוועדה הפסיכיאטרית באותו המחוז.

סודיות בטיפול בנפגעי נפש

חובת הסודיות הרפואית חלה על כל ידיעה, אודות כל אדם, לא רק המטופל, אשר הגיעה למטפל במסגרת עבודתו. 
מותר לגלות מידע במקרים הבאים:
1. האדם שהמידע מתייחס אליו הסכים במודע ובכתב לגילוי המידע, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו זו.
2. גילוי המידע דרוש לדעתו של הרופא המטפל לשם טיפול באותו אדם, או לשם ביצוע חוק הטיפול בנפגעי נפש.
3. רופא רשאי, בהתאם לשיקול דעתו, למסור מידע על מצבו של חולה לחולה עצמו, לאפוטרופוס או לקרוב משפחה של החולה.
4. קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע.
5. מוסר המידע קיבל רשות מבית המשפט למסור את המידע.
6. מוסר המידע נדרש לגלות את הידיעה לקצין משטרה, במסגרת חקירה על ביצוע עבירות או לצורך מניעת עבירות.


זכויות מאושפז מרצון (בגיר) במחלקה פסיכיאטרית

אדם החולה במחלת נפש ומעוניין להתאשפז מרצונו, נדרש לפנות לבית חולים פסיכיאטרי או למחלקה פסיכיאטרית בבית חולים ולחתום על הסכמה לאשפוז מרצון ולקבלת טיפולים רפואיים. אשפוז מרצון נעשה במחלקות פתוחות  ובמחלקות לאשפוז יום.

בחירת מקום האשפוז - מטופל רשאי לבחור את בית החולים שבו יאושפז, ללא תלות בשיוכו האזורי, וזאת במקרה שלא נדרשת מסגרת אשפוזית ייעודית. האשפוז יתאפשר אם תפוסת המיטות בבית החולים המבוקש אינה עולה על 95%. אדם השייך לאזור האשפוז יתקבל לאשפוז ללא קשר לתפוסת המיטות.

בדיקה רפואית לקביעת הצורך באשפוז - לאחר שמילא את טופס ההסכמה לאשפוז, יעבור החולה בדיקות רפואיות, נפשיות וגופניות, כדי לקבוע אם יש צורך רפואי באשפוז.

הזמנת קרוב של החולה לאבחון ולקבלת פרטים - תוך 5 ימים מיום האשפוז ייווצר קשר עם קרוב משפחה של החולה, בידיעת החולה, לאבחון פסיכוסוציאלי ולקבלת פרטים נוספים אודות החולה.

טיפול רפואי במהלך האשפוז - חתימת החולה על הסכמתו להתאשפז כוללת הסכמה לקבלת טיפולים רפואיים והסכמה על שימוש באמצעי כפייה, למעט טיפול בנזע חשמל (ECT) אשר מצריך חתימה נפרדת על טופס מיוחד.
אם החולה מסרב לקבל טיפול רפואי שהמליץ עליו הצוות המטפל או מסרב לשתף פעולה עם תוכנית הטיפול, ניתן לשחרר אותו, או - אם התמלאו התנאים לכך, לבקש הוראה לאשפוז כפוי ולטיפול ללא הסכמה.

שחרור מאשפוז - חולה המאושפז מרצונו יכול בכל עת לבקש להשתחרר מבית החולים. חולה המעוניין בסיום אשפוזו, יחתום על טופס בקשה לכך וישוחרר תוך 48 שעות ממועד הגשת הטופס. אם מנהל בית החולים סבור שמצב החולה עונה על התנאים לאשפוז בכפייה, עליו לבקש באופן מיידי מהפסיכיאטר המחוזי הוראת אשפוז

אשפוז בכפייה (נגד רצונו) במחלקה פסיכיאטרית

אשפוז כפוי הוא אשפוז המתבצע על פי החוק בניגוד לרצון המטופל, לאחר בדיקה רפואית של פסיכיאטר מחוזי המוציא צו לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. הגורמים המוסמכים להורות על אשפוז כפוי הם הפסיכיאטר המחוזי, בית המשפט ומנהל בית חולים פסיכיאטרי.

אשפוז כפוי בהוראת פסיכיאטר המחוז

יש שני סוגי הוראות שיכול להוציא הפסיכיאטר המחוזי , ונדרשים תנאים מסוימים עבור כל הוראה:

א. הוראת בדיקה כפויה – דחופה או שאינה דחופה

על פי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש, רשאי הפסיכיאטר המחוזי להורות על בדיקה דחופה בכפייה של אדם, אם הובאו בפניו ראיות לכל התנאים הבאים במצטבר:
• האדם חולה באופן הפוגע בכושר השיפוט שלו או בכושר הביקורת שלו למציאות.
• האדם מהווה  סכנה לעצמו ולסביבתו.
• האדם מסרב להיבדק על ידי פסיכיאטר.

פנייה אל הפסיכיאטר המחוזי יכולה להיעשות על ידי מנהל בית החולים או מי מטעמו, שבו מאושפז האדם, על ידי קרוב משפחה, על ידי שכן ואף בעילום שם. אין צורך בהכרח במסמכים רפואיים.
לאחר שהוצאה הוראה לבדיקה דחופה בכפייה של אדם, הוא יובא לבדיקה פסיכיאטרית בבית החולים.
הוראה לבדיקה כפויה תקפה למשך עשרה ימים. אם הבדיקה לא בוצעה במהלך אותה תקופה, לא ניתן להביא אדם זה לבדיקה בכפייה, אלא אם נתן הפסיכיאטר הוראה חדשה.
לא ניתן לערער על החלטה לבדיקה כפויה דחופה.

ב. הוראת אשפוז כפוי ו/או טיפול מרפאתי כפוי

הוראת אשפוז כפוי דחוף
צו לאשפוז דחוף בכפייה יינתן לאחר שהפסיכיאטר המחוזי השתכנע, על סמך בדיקה פסיכיאטרית, שהתמלאו כל התנאים הבאים במצטבר:
• האדם מצוי במצב פסיכוטי.
• כתוצאה מהמצב הפסיכוטי, קיימת סכנה מיידית לאדם עצמו (אובדנות) או לאנשים סביבו (תקיפה).

פנייה אל הפסיכיאטר המחוזי יכולה להיעשות על ידי מנהל בית החולים או מי מטעמו, שבו מאושפז האדם, על ידי קרוב משפחה, על ידי שכן ואף בעילום שם.
לאחר שהפסיכיאטר המחוזי השתכנע כי התקיימו התנאים לאשפוז בכפייה, הוא ייתן הוראת אשפוז.
תקופת האשפוז הראשונית על פי צו אשפוז כפוי לא תעלה על שבעה ימים. בתום שבעת הימים, נתונה בידי הפסיכיאטר המחוזי סמכות להאריך את תקופת האשפוז בשבעה ימים נוספים. לשם כך על בית החולים להגיש בקשה מנומקת.
הסמכות להאריך אשפוז כפוי מעבר ל-14 יום נתונה בידי הוועדה הפסיכיאטרית. הוועדה רשאית להאריך את האשפוז לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, לפי בקשה מנומקת של בית החולים.
לאחר מכן, רשאית הוועדה הפסיכיאטרית להאריך מדי פעם את תקופת האשפוז הכפוי לתקופות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים, וזאת גם ללא בקשה מבית החולים.
בכל שלב זכותו של המטופל לערער על החלטות הפסיכיאטר המחוזי בפני ועדה פסיכיאטרית. אם הוועדה הפסיכיאטרית האריכה את תקופת האשפוז הכפוי ליותר משלושה חודשים, רשאי החולה לפנות לוועדה בבקשה לדיון נוסף בהחלטה.

הוראת אשפוז כפוי שאינו דחוף

הוראה לאשפוז בכפייה שאינה דחופה, תינתן לאחר שהפסיכיאטר המחוזי השתכנע, על סמך בדיקה פסיכיאטרית, שהתמלאו כל התנאים הבאים:
•  האדם חולה, וכתוצאה ממחלתו פגום במידה ניכרת כושר השיפוט שלו או הכושר שלו לביקורת המציאות.
• קיימת סכנה פיזית שאינה מיידית לאדם או לאנשים סביבו. 
• האדם גורם סבל נפשי חמור לזולתו באופן הפוגע בקיום אורח חיים תקין. • האדם פוגע פגיעה חמורה ברכוש.
• יכולתו של האדם לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה.

שלבי הליך הוצאת הוראת אשפוז כפוי דחוף ושאינו דחוף הם זהים.

אשפוז כפוי בהוראת מנהל בית חולים פסיכיאטרי

אם בבדיקה בבית החולים, התברר כי מתקיימים באדם התנאים המתוארים לעיל, רשאי מנהל בית החולים לאשפז אותו בכפייה למשך 48 שעות. לאחר מכן המטופל ישוחרר לביתו, אלא אם הפסיכיאטר המחוזי הוציא הוראת אשפוז דחוף בכפייה.

זכויות החולה באשפוז כפוי בהוראת פסיכיאטר מחוזי או מנהל בית חולים:

• חופשות - צוות בית החולים הפסיכיאטרי או צוות המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים הכללי יכול לאפשר חופשה במהלך אשפוז כפוי.
• שחרור מאשפוז - כאשר אדם באשפוז כפוי מרגיש שהאשפוז היטיב את מצבו והוא אינו זקוק להמשך הטיפול באשפוז, והצוות אינו משחררו, הוא יכול לפנות לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית בבקשה לשחרר אותו מאשפוז. משפחה של מטופל המתנגדת לשחרורו המתוכנן מאשפוז כפוי, רשאית לערער על כך בפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית ולבקש את המשך שהייתו באשפוז.

אשפוז כפוי על פי צו בית משפט

שופט רשאי להורות על אשפוז בכפייה של אדם החשוד בביצוע עבירה או שהועמד לדין פלילי באחד מהמקרים הבאים:
• הנאשם סבל ממחלה נפשית בעת ביצוע העבירה.
• הנאשם לוקה בנפשו בעת הדיון בבית המשפט.
שופט יכול להוציא צו לבדיקה פסיכיאטרית כפויה או הסתכלות באשפוז במטרה להעריך את מצבו של האדם. ההסתכלות תיערך בדרך כלל בבית חולים פסיכיאטרי בפרק זמן של 3 ימים ועד 3 שבועות. לאור הערכת הצוות הרפואי. יקבע בית המשפט אם מצבו הנפשי של האדם מצריך אשפוז כפוי, או מה היה מצבו של האדם בעת ביצוע העבירה. אם קבע בית המשפט כי על הנאשם להתאשפז או לקבל טיפול מרפאתי כפוי, ההליכים המשפטיים נגדו מפסיקים.

תקופת האשפוז על פי צו בית המשפט לא תהיה ארוכה יותר מתקופת המאסר המרבית שקבועה לעבירה. אם מדובר בעבירה שעונשה מאסר עולם, תקופת האשפוז לא תעלה על 25 שנה. הפסיכיאטר המחוזי יקבע באיזה בית חולים או מרפאה יבוצעו צו או הוראת אשפוז.

זכויות החולה באשפוז על פי צו בית משפט:

• חופשות - רק ועדה פסיכיאטרית מחוזית יכולה לאשר יציאה לחופשות מבית החולים. בהחלטתה תשקול הוועדה, בין השאר, שיקולים הנוגעים לסיכויי שיקומו של החולה והתנאים הנדרשים לשיקום, נסיבות העבירה, עברו הפלילי של החולה ומשך הזמן שחלף.

• סיום האשפוז הפסיכיאטרי – רק ועדה פסיכיאטרית מחוזית יכולה להחליט על סיום האשפוז ושחרור האדם לביתו. אחת לשישה חודשים לפחות יתקיים דיון תקופתי בעניינו של המאושפז לפני הוועדה הפסיכיאטרית. כמו כן, הוועדה  רשאית לדון בעניינו בכל עת אם ביקש זאת החולה או המנהל.

ערעור על אשפוז פסיכיאטרי כפוי

ניתן לערער בוועדה הפסיכיאטרית המחוזית על החלטת הפסיכיאטר המחוזי לאשפז אדם באשפוז כפוי. הוועדה חייבת לדון בערעור תוך חמישה ימים. האדם עצמו יכול לפנות בערעור, בן משפחה מטעמו או עורך דין שמייצג אותו. על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית ניתן לערער לבית משפט מחוזי.
ערעור על אשפוז כפוי דחוף מתבצע רק לאחר שהאדם אושפז בפועל. כאשר האשפוז אינו דחוף, זכותו של אדם לערער על ההוראה טרם האשפוז. האפשרות לאשפזו קיימת רק לאחר שעירער בפני הוועדה הפסיכיאטרית, או לאחר ששקל ובחר שלא לממש את זכותו לערער על ההוראה.
הליך ערעור על צו לאשפוז בידי בית משפט זהה לערעור על הרשעה - הערר יוגש לערכאה גבוהה יותר. יש להגיש את הערעור תוך 45 יום מהיום שבו ניתן הצו. את הערעור יכול להגיש כל אחד מהצדדים - תובע משטרתי, הנאשם או עורך דינו של הנאשם.

חשוב לדעת: לכל אדם שמאושפז בכפייה או שמקבל טיפול כפוי יש זכות לייצוג משפטי על ידי המדינה ללא תשלום. ניתן להיעזר בצוות המחלקה לקבלת מידע נוסף.

לקריאה ולהדפסה של עלון מידע על זכויות וחובות המאושפזים במחלקה פסיכיאטרית

לקריאה ולהדפסה של עלון מידע על הכנה לוועדה הפסיכיאטרית