הפרעות אישיות

פורסם בראשונה: 02.01.2017

  • ד"ר אנדריי זבורוב

הפרעת אישיות גבולית

איפה עובר הגבול של הסובלים מהפרעת אישיות גבולית, והאם היא ניתנת לטיפול?

הפרעה באישיות היא דפוס התייחסות אל העולם, קבוע ומתמשך מאז הילדות, שלא פועל כל כך טוב במציאות הקיימת. כמו בניין, שבמבט כללי נראה בנוי לתלפיות, אבל מקרוב מוצאים שכאן הדלת חורקת ושם יש מרצפת מתנדנדת וגם גרם מדרגות שמוביל לשום מקום. אפשר לחיות עם זה, אבל התקלות החוזרות, מדי יום ביומו, בזוגיות, בבית, בעבודה ובלימודים, מעוררות מתח וחרדה, עלולות להרוס יחסים עם אנשים אחרים, מונעות השגת מטרות בחיים וסופן שהן ממאיסות את החיים.

יש גוונים שונים של הפרעות אישיות (רדיפתית, סכיזואידית, אובססיבית, תלותית, נרקיסיסטית, היסטריונית, אנטי־סוציאלית, גבולית), אך מעשית – כולן גורמות כאב נפשי עצום, מחבלות בחיים ואינן מאפשרות לסובלים מהן לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.

מהי הפרעת אישיות גבולית?

הפרעת אישיות גבולית משמעותה חיים חסרי יציבות, הנשלטים ומנוהלים על ידי רגשות עזים שמשתנים במהירות.

אנשים אלה מתקשים לשלוט ברגשותיהם ובדחפיהם. התפרצויות זעם, אלימות והתנהגות מאיימת שכיחות מאוד, וכך גם הסתגרות והתנתקות, במיוחד בתגובה לביקורת או לתסכול. הם פועלים בצורה אימפולסיבית בלי "לעשות חשבון" לתוצאות ובלי לתכנן מראש. התוצאה היא יחסים בין-אישיים דרמתיים, עזים ורצופים "עליות ומורדות". אלה מובילים למשברים רגשיים חוזרים, המלווים במאמצים נואשים וקיצוניים למנוע נטישה, ואפילו באמצעות מעשים של פגיעה עצמית וניסיונות להתאבד.

הדימוי העצמי, המטרות בחיים והעדפות פנימיות (כולל מיניות) אינם ברורים, או שהם מופרעים. על פי רוב, אנשים אלה סובלים מחרדות מציפות, דיכאונות ובעיות גופניות שונות, לצד הרגשה כרונית של בלבול, שיעמום וריקנות.

מהו הגבול?

המונח "גבולי" הוא מוטעה ומטעה. מקורו בפסיכיאטריה של המאה ה־19, אשר החזיקה בדעה כי בעיות או הפרעות פסיכיאטריות שייכות לאחת משתי קטגוריות: נוירוזה, שבה נכללו מטופלים שסבלו מבעיות רגשיות כמו חרדה או דיכאון אך שמרו על קשר מלא עם עולם המציאות, ופסיכוזה, שבה נכללו מטופלים שגילו חוויות חושיות או מחשבות משוללות בסיס במציאות ואובחנו כסובלים מסכיזופרניה. מטופלים שלא התאימו לאחת משתי הקטגוריות האלה - מי שלא סבלו מהפרעות חמורות עד כדי אובדן בוחן המציאות אך בכל זאת סבלו מבעיות קשות מכדי להתאים לקבוצת המטופלים הנוירוטיים - נחשבו כשייכים לגבול לא מוגדר כלשהו שבין שתי הקטגוריות.

הראשון שתיאר אישיות גבולית (Adolf Stern, 1938) הבחין כי ישנה קבוצת מטופלים הסובלים מרגישות יתר בלתי רגילה, מצבי רוח ויחסים בינאישיים סוערים וקשיים בתפיסת המציאות, אשר תרפיה לא רק שלא עזרה להם אלא אף החמירה את מצבם. הוא סבר שמטופלים אלה אינם מתאימים לטיפול פסיכואנליטי, כיוון שההפרעה שלהם נמצאת בגבול שבין נוירוזה לפסיכוזה ותבע את המושג "Borderline Group".

כיום אין עוד מי שמאמינים כי ישנם אנשים שחייהם מתנהלים על גבול הפסיכוזה. עם זאת, עמימות המונח הפרעת אישיות גבולית תרמה ועדיין תורמת לנטייה לראות במונח זה משהו אחר (דיכאון, הפרעה דו־קוטבית, הפרעת קשב עם פעילות יתר, הפרעות הנובעות משימוש לרעה בתרופות, סמים, אלכוהול ועוד) או להתעלם ממנו כליל.

הטרגדיה הגדולה של הסובלים מפרעת אישיות גבולית היא שכ־90% מהם מבצעים ניסיונות התאבדות, וכ־10% מצליחים להתאבד. רובם חוזרים ומספרים כי הסיבות שבגללן הם רוצים למות הן חוסר התקווה, הסבל והכאב שבחייהם, המלווים בתחושה קבועה ומציקה של בדידות וחרדת נטישה.

איך מטפלים?

עד לפני 20 שנה הדעה השלטת בקרב אנשי המקצוע הייתה שהפרעת אישיות גבולית איננה ניתנת לטיפול. כיום ברור כי שיטות הטיפול שהיו נהוגות אז פשוט לא היו יעילות.

בעשור האחרון, עדויות ממגוון מחקרים מראות בבירור כי כמה סוגי טיפול, שמיקודם התנהגותי, קוגניטיבי או פסיכואנליטי, יעילים ביותר בטיפול בהפרעת אישיות גבולית (Lieb, Zanarini et al, 2004).

אחד הטיפולים המוצלחים הוא DBT (טיפול דיאלקטי־התנהגותי), המבוסס על התיאוריה הביו־סוציאלית ונתמך על ידי גוף מחקר נרחב ביותר.

הנחת היסוד של התיאוריה הביו־סוציאלית מסבירה שהפרעת אישיות גבולית היא, קודם כול, הפרעה בתפקודה של המערכת לוויסות ובקרה של הרגשות. הפרעה זו נובעת מאי־סדירות ביולוגית (מולדת) במערכת זו, שביטוייה הם פגיעות רגשית גבוהה עם קושי בתפעול בקרת רגשות. נטייה ביולוגית זו, שנפגשת שוב ושוב עם סביבה שהיא לעתים פוגענית (מינית, פיזית, רגשית) ולעתים "רק" כזו שאיננה משכילה לתקף רגשות, מחשבות ופעולות של הילד, יוצרת את התסמונת הקלינית המורכבת.

ההפרעה הביולוגית בוויסות ובקרה של הרגשות, מייצרת הפרעה בוויסות ובקרה של חמישה תחומי חיים:
התנהגות - אימפולסיביות, אובדנות, סיכון עצמי, תוקפנות, פגיעה עצמית, יחסי מין לא מוגנים.
יחסים - יחסים עוצמתיים, לא יציבים, "דרמות", פרידות כואבות, מעברים חדים בין קרבה אינטימית לריחוק מנוכר ובין אהבה לשנאה, קנאה ותסכול.
תחושת העצמי - תחושות בלבול, ריקנות ושיעמום מתמידות.
חשיבה - חשיבה מבולבלת, גלישות לחשיבה כמו בחלום, עומס מחשבות, ניתוקים. 
תחושת הגוף - הפרעות אכילה, הפרעות בשינה, קשיי קשב וריכוז. רגישות יתר או העדר רגישות לקולות, לריחות ולמגע.

הטיפול הדיאלקטי־התנהגותי, המתבסס על התיאוריה הביו־סוציאלית, משלב עקרונות של טיפול קוגניטיבי ולימוד מיומנויות חיים, עם תפיסת עולם דיאלקטית בנוסח הפסיכולוגיה הבודהיסטית. הוא עוצב במיוחד כדי לאפשר למטופלים להחזיר לידיהם את יכולת הבקרה והוויסות על רגשותיהם, תחושותיהם, התנהגותם, יחסיהם ותחושת העצמי שלהם ("לקחת את ההגה לידיים שלך"), ובכך להפסיק לחיות חיים אומללים ש"קורים" להם ולהשיג חיים טובים שהם בוחרים לעצמם.

יש עוד כמוני?

3-2 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת אישיות גבולית. 75% מבין המאובחנים בהפרעת אישיות גבולית הן נשים.