נשים

לא סוף הדרך: CMV בהיריון

אם לפני עשר שנים נשים שאובחנו ב-CMV  היו מפסיקות אוטומטית את ההיריון, היום קיימות אופציות מעקב וטיפול המאפשרות המשך הריון ולידה. פרופסור יוסף פרדו, מומחה לגינקולוגיה בבית החולים בילינסון מרגיע ומסביר.

מה זה בכלל CMV?

CMV  הינו קיצור של cytomegalovirus , נגיף של מחלה ויראלית נפוצה, אחד המחוללים של מחלת הנשיקה. כשהזיהום מופיע לראשונה אצל האם ההרה, הוא המסוכן ביותר מבחינת הדבקת העובר, מאחר שבזיהום ראשוני הנגיף מועבר לעובר בכ-50% מהמקרים. ה-CMV  הוא מזהם שכיח בהריון והפגיעה שלו בעובר עלולה להיות קשה ולבוא לידי ביטוי בעיקר בפיגור שכלי, חירשות ולעתים נדירות יותר גם עיוורון. במבוגרים, הביטוי הקליני של ה- CMV הוא בעיקר מחלה דמוית שפעת, עייפות, חולשה ובמקרים קשים יותר הפרעה בתפקודי הכבד, אך ברוב המקרים אין כלל תסמיני מחלה.
חשוב לציין שכ-80% מהאוכלוסייה בגיל הבגרות חלו במחלה בעבר, ולא בהכרח יודעים זאת מאחר שלא חשו בתופעות הלוואי שלה.


איך נדבקים ב-CMV?

המחלה עצמה ויראלית ועוברת דרך רוק ושתן, לכן היא נפוצה בקרב ילדים בגילאי גן וכן בקרב אימהות לילדים קטנים.
נשים הרות  מתחלקות לשני סוגי אוכלוסיות:
נשים שחלו בעבר:
במקרים של מי שחלה בעבר במחלה, הנגיף נמצא בדם ומספק הגנה חלקית בלבד לאשה ההריונית. כלומר, נשים בריאות שחלו בעבר נמצאות בסיכון נמוך מאוד לחלות שנית, ברמת שברי אחוזים.

קיים סיכוי של כאחוז שהנגיף יעבור מהאם לעובר. ברוב המקרים לא תתפתח מחלה בילוד אך הוא עלול לפתח בעתיד בעיות שמיעה. מאחר שמדובר בתחלואה נמוכה בקבוצה זו, נוטים לרוב להתעלם ממנה. לרוב רק כאשר יש ממצאים חשודים באולטרסאונד כמו היקף ראש קטן או הסתיידות במוח, נדרשת התערבות רפואית לטיפול בנושא.

נשים שנדבקות בפעם הראשונה במהלך ההיריון:
אוכלוסיית היעד המרכזית של המחלה היא הנשים הנדבקות במהלך ההיריון. נשים בהיריון עם ילד קטן בבית וכן נשים במקצועות שמקרבים אותן לקבוצות סיכון כמו רופאות, אחיות, גננות וכד' נמצאות בסיכון מוגבר להדבק. הילדים נדבקים בגן, חוזרים הביתה עם המחלה ועלולים להדביק את האם.
סיכון ההדבקות אצל העובר גדול יותר ככל שגיל ההיריון צעיר יותר, כך הנגיף עלול לחצות את חומת ההגנה של השיליה. בשלב המוקדם של ההיריון בו העובר נבנה, העובר רגיש יותר ויכולים להיגרם נזקים נוירולוגים לעובר כמו פיגור שכלי, חרשות ואף עיוורון.

איך מגלים את המחלה באם ובעובר?

בעולם לא מקובל לבדוק CMV . בישראל נהוג לבדוק נשים בהריון. ניתן לגלות את המחלה באם באמצעות בדיקת דם פשוטה. במידה וקיים חשד לזיהום יש לחכות מספר שבועות עד שיופיעו נוגדני ה-CMV  בדם ואז הם ניתנים לאיתור.
גילוי המחלה בעובר מורכב יותר. לעתים ניתן לגלות בבדיקת אולטרסאונד פגיעות בכבד ובמוח כאשר במוח ניתן לראות הסתיידויות, חדרי מוח מורחבים ואף היקף ראש קטן. לא תמיד ניתן לאתר סימפטומים אלו במהלך ההיריון או לאחר הלידה, אלא רק לאחר מספר חודשים.

דרך נוספת לגילוי המחלה היא באמצעות בדיקת PCR של מי השפיר  ל- DNA של הנגיף ותרבית נגיפית.

אבחון ה-DNA  במי השפיר יכול להתבצע רק לאחר שעברו לפחות ששה שבועות ממועד ההידבקות.
במקרה והמחלה התגלתה אצל העובר, יש להקפיד על מעקב הריון הכולל בדיקות אולטרסאונד
ו-MRI.  בדיקות ההדמיה מספקות לרופאים מידע חשוב על מנת לייעץ לבני הזוג לגבי מהלך ההיריון.

האם ניתן למנוע הדבקה של האם?

ניתן למנוע הדבקה באמצעות הקפדה על היגיינה: רחיצת ידיים לאחר ביקור בשירותים והחלפת חיתול לילד ובאמצעות הימנעות ממגע עם רוק של הילד שנדבק במחלה.

מה עושים במקרה של הדבקות העובר?

אין עדיין טיפול יעיל על מנת להקטין את נזקי הנגיף בעובר במהלך ההיריון. בארץ ובעולם מתקיימים מחקרים חשובים, אולי בהם יימצא פתרון.
אם בתוצאות בדיקת מי השפיר יש עדות להדבקות של העובר ב-CMV  יש ליידע את ההורים והם יקבלו החלטה על המשך ההיריון או סיומו. במידה שיחליטו להמשיך עם ההיריון, יש לידע את הרופא המטפל ולבצע בדיקות אולטרסאונד לצורך מעקב ואיתור מומים משמעותיים ומעקב גדילה. בנוסף, ממליצים על בדיקת שתן לאחר הלידה לצורך איתור הנגיף ומעקב שמיעה וראיה עד גיל 4.
תוצאה שלילית מעמידה את העובר בסיכון נמוך מאוד, עם זאת יש להקפיד על מעקב התפתחות העובר באמצעות אולטרסאונד.

לסיכום
מידע, מעקב ויעוץ לאשה ההרה יכולים להקטין הפסקות היריון מיותרות ולאפשר טיפול ומעקב מושכלים יותר בילד בשנות חייו הראשונות. בתקופה האחרונה מתנהל בבילינסון מחקר שמטרתו להפחית את שיעור המעבר של הנגיף מהאם לעובר. מחקר  זה הינו בעל חשיבות רבה בהבנת הדרכים למניעת נזק לעובר כתוצאה מהדבקה אימהית על ידי הנגיף.