השתלת ריאות היא אחד ההליכים הרפואיים המורכבים שאדם יכול לעבור במהלך חייו. משלב ההכנה להשתלה, דרך הניתוח עצמו וההתאוששות ממנו, ועד לחזרה לשגרת חיים – הצלחת התהליך הזה מותנית לא רק ברופאים ובצוות המטפל, אלא במידה רבה במושתל עצמו. ובמילים אחרות: לך, כמי שבדרך להשתלת ריאות או כבר אחרי הניתוח – יש יכולת רבה להשפיע על ההתאוששות שלך אחרי הניתוח ועל חזרתך לתפקוד ולעצמאות.
איך עושים את זה? חשוב לדעת שמרכיב מרכזי בכל הסיפור הוא שיתוף הפעולה שלך – הן בנטילת התרופות, הן בהקפדה על פעילות גופנית, תזונה מתאימה וחזרה הדרגתית לפעילות – ולא פחות חשוב: בקיום שגרת מעקב ובדיקות.
עמידה בשגרת הבדיקות והגעה לפגישות מעקב במרפאה הן קריטיות לבריאותך, שכן כך יוכלו הרופאים והצוות המטפל לעקוב אחר מצבך, לעדכן את ההנחיות שנתנו לך ולהתאים את הטיפול המדויק ביותר עבורך בתקופת ההתאוששות ולאורך החיים עם ריאה מושתלת.
אז מה צריך לבדוק אחרי השתלת ריאות, מה כולל המעקב בבית החולים, ומהי רשימת הבדיקות שחשוב לזכור לבצע כדי לקחת חלק פעיל בחזרה לחיים מתפקדים?
לפניך המדריך המלא לבדיקות הנדרשות לאחר השתלת ריאה. עם זאת נדגיש שהמידע הוא כללי, וכי רשימת הבדיקות שיהיה עליך לעבור יכולה להשתנות בהתאם למצבך ולהחלטות הרופא המטפל במכון הריאות בבית החולים.
מעקב במרפאת המושתלים
החיים לאחר השתלת ריאה הם למעשה ניהול של מחלה כרונית – כלומר, נטילה קבועה של תרופות למניעת דחיית השתל, ולעתים גם תרופות נוספות כנגד מחלות רקע, היכולות להתפתח בעקבות ההשתלה ומתן הטיפול המתמשך לדיכוי חיסוני. הן ההשתלה עצמה, והן תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי, עלולות לחשוף אותך לסיכונים ולסיבוכים. מצב שכזה מחייב בקרה קבועה באמצעות קיום שגרת בדיקות.
לכן, בתקופה שלאחר ההשתלה נבקשך להגיע לבית החולים לבדיקות מעקב והערכה במכון הריאות ובמרפאת המושתלים. תדירות המפגשים תהיה גבוהה בתחילה – פעם ואף פעמיים בשבוע – ובחלוף הזמן יכולה להתקיים גם אחת לחודשיים-שלושה, בהתאם להחלטת הרופא. נדגיש כי המעקב וההערכה התקופתית יתקיימו לאורך כל חייך עם הריאה המושתלת, והם חשובים מאוד לבריאותך. אנו בצוות מכון הריאות נדאג לתזכר אותך בכך, כחלק משמירת הקשר עמך ועם משפחתך.
מה הכי חשוב לבדוק במעקב?
לאחר השתלת ריאות יכולים להתפתח מצבים שונים, המחייבים ניטור ואבחון בזמן.
שני הדברים המרכזיים הם בדיקת מצב השתל – כדי לוודא קליטה טובה שלו וזיהוי מוקדם של תהליך דחייה, במידה שזה מתרחש; ומעקב אחר התפתחות של מחלות רקע שונות כמו סוכרת, לחץ דם ופגיעה כלייתית, שעלולות לפרוץ או להתגבר בעקבות השתלת ריאות והטיפול התרופתי הניתן בעקבותיה. בדיקות המעקב נועדו לזהות בזמן כל שינוי ולתת לכך מענה באמצעות איזון תרופתי מדויק ככל האפשר. במפגשי המעקב יתבצעו בדיקות דם מקיפות, במטרה לוודא שהטיפול בתרופות מדכאות חיסון (נוגדי דחייה) הניתן לך הוא במינון ובהרכב הנכון. בנוסף יתקיימו עוד בדיקות שונות כמפורט בהמשך.
בדיקה קלינית על ידי רופא
במעקב הרפואי יתקיים מפגש עם רופא מצוות מכון הריאות או מרפאת המושתלים, לביצוע בדיקה קלינית. הבדיקה תכלול מרכיבים שונים כגון מצב הצלקת הניתוחית, תפקוד כללי ומדדים רפואיים שונים ביניהם משקל, לחץ דם, דופק, חום הגוף וכדומה. הרופא יפנה אותך לבדיקות דם או לבדיקות נוספות, ירכז את התשובות ואת הטיפול הנדרש וייתן מענה לכל שאלותיך.
בדיקות דם ובדיקות נוספות
בהגיעך למפגש המעקב נפנה אותך לסדרת בדיקות שגרתיות ביניהן ספירת דם, אלקטרוליטים ותפקודי קרישה, בדיקת שתן ובדיקות לתפקודי כבד וכליות.
בדיקות הדם יגלו בין היתר את מצב הנוגדנים (אימונוגלובולינים) בגופך, את רמת הסוכר בדמך ואת התפקוד של כלל מערכות הגוף. אם יהיה צורך בכך, נמליץ על מעקב גם במרפאות ייעודיות בבית החולים כמו מרפאת הסוכרת או המרפאה הנפרולוגית.
במהלך המעקב יתבצעו, בהתאם לצורך, גם בדיקות הדמיה ובדיקות נוספות כדי לעקוב אחר תקינות הריאה החדשה שלך ולזהות סימנים מוקדמים לדחייה כרונית, שלרוב מתפתחת באיטיות, כמו גם לסיבוכים אפשריים אחרים כגון מחלות לב וכלי דם, מחלות אונקולוגיות ואוסטיאופורוזיס.
בדיקת ברונכוסקופיה
מדוע צריך לבצע ברונכוסקופיות? כל מטופל לאחר השתלת ריאות עובר בדיקות ברונכוסקופיה בתדירות קבועה, לצורך ניטור תפקוד הריאות. בדיקה זו נותנת תמונה של מצב הריאה המושתלת ודרכי הנשימה, כולל כל החיבורים וההשקות שנעשו בעת הניתוח, ומאפשרת גם לטפל בבעיות שונות תוך כדי הבדיקה, במידה שהן מתגלות. בדיקת ברונכוסקופיה חשובה מאוד כדי לזהות מבעוד מועד התפתחות של זיהומים או מצב של דחיית השתל.
מהי תדירות הבדיקות הללו? הבדיקה הראשונה תיערך עוד במהלך אשפוזך לאחר הניתוח, כשבועיים לאחר ההשתלה. בדיקת ברונכוסקופיה נוספת תתקיים כעבור חודש וחצי מהניתוח, ולאחר מכן נבקשך להגיע לביצוע הבדיקה מדי שלושה חודשים עד למלאת שנה לניתוח ההשתלה. בשנה השנייה תדירות הבדיקות צפויה לרדת לפעמיים בשנה (מדי שישה חודשים).
מה קורה בבדיקת הברונכוסקופיה? מדובר בדיקה פולשנית הנעשית תחת הרדמה מקומית, לעיתים עם טשטוש. הברונכוסקופ הוא מכשיר גמיש עם סיב אופטי, המוחדר לדרכי הנשימה דרך הפה או האף. המכשיר מאיר את המקום הנבדק ומצלם אותו באמצעות מצלמת וידאו זעירה המותקנת בקצה הסיב, כך שהרופא יכול לצפות בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות דרך עינית או על גבי מסך.
במה אפשר לטפל תוך כדי הבדיקה? במהלך הברונכוסקופיה ניתן לבצע באמצעות הברונכוסקופ טיפולים נדרשים – כמו נטילת ביופסיה (דגימה מרקמת הריאה), ביצוע שטיפה לצורך קבלת דגימת תאי ריאה ממקומות עמוקים שאליהם המכשיר אינו יכול להגיע, סילוק הפרשות החוסמות את דרכי האוויר והרחבת דרכי הנשימה באמצעות הכנסת תומכן (סטנט).
צילום CT ריאות
לצורך הערכה של תפקוד הריאה המושתלת, מושתלי ריאה עוברים בדיקות CT ריאות באופן שגרתי, לרוב פעם לשנה. צוות מכון הריאות יידע אותך לגבי מועד הבדיקה ויפנה אותך לביצועה.
בדיקות לגילוי מחלות לב וכלי דם
מושתלי ריאות מצויים בקבוצת סיכון להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. כחלק בדיקות המעקב, הרופא יפנה אותך פעם בשנה (או פעם בשנתיים) לביצוע בדיקות לבביות – בדיקת מיפוי לב במאמץ ובדיקת אקו לב דופלר (אולטרסאונד של הלב).
בדיקת אוסטיאופורוזיס – צפיפות העצם
מושתלי ריאות מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות אוסטיאופורוזיס. לפיכך, ההמלצה היא לבצע בדיקות לצפיפות העצם מייד לאחר השתלת הריאה, בחלוף חצי שנה ולאחר מכן באופן שגרתי אחת לשנה.
בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן
מושתלי ריאות מצויים בסיכון גבוה לחלות בסרטן – פי שניים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ברוב סוגי הסרטן הנפוצים, ובסיכון גבוה עוד יותר בסוגי סרטן מסוימים כמו מלנומה ולוקמיה. הסיבה לכך נעוצה בתרופות לדיכוי המערכת החיסונית, שהמושתלים צריכים ליטול באופן כרוני. לכן, חשוב להקפיד על הבדיקות הבאות:
בדיקת ממוגרפיה לנשים
נשים לאחר השתלת ריאה צריכות לביצוע בדיקות ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד בתכיפות גבוהה, כבר מגיל 40 ואחת לשנה.
איתור מוקדם לסרטן המעי הגס
ביצוע בדיקת קולונסקופיה לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס, בתדירות הנדרשת על פי רמת הסיכון של המושתל – לרוב, אחת לשלוש עד חמש שנים.
מעקב שומות במרפאת עור
קיום בדיקות בתכיפות גבוהה יחסית במרפאת עור למושתלים, לאיתור ובדיקה של שומות החשודות להתפתחות סרטן העור.
בדיקות מעקב תקופתיות
ביצוע בדיקות מעקב תקופתיות, לאיתור מדדים לגילוי מוקדם של גידולים סרטניים, כמו סרטן השחלות וסרטן צוואר הרחם אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים.
בדיקות פה ושיניים במושתלי ריאה
למושתלי ריאה מומלץ להקפיד על ביקורת תקופתית אצל רופא שיניים, מדי שישה חודשים. הסיבה לכך היא סכנה לפגיעה בבריאות הפה והשיניים, ולעיתים גם גידול יתר של החניכיים כתוצאה משימוש בתרופות נוגדות דחייה. בכל מקרה של כאבי שיניים או חניכיים יש להגיע ללא דיחוי אל רופא השיניים. לפני ביצוע טיפולי שיניים מתוכננים, כמו טיפול שיננית או הלבנת שיניים, יש להתייעץ עם הרופא לגבי נטילת אנטיביוטיקה כדי למנוע הידבקות בזיהומים.
בדיקה תקופתית אצל רופא עיניים
אם עברת השתלת ריאה, ההמלצה הרפואית היא לקיים אחת לשנה בדיקה תקופתית אצל רופא עיניים. חשוב להקפיד על כך במיוחד אם הטיפול הניתן לך לאורך זמן כולל סטרואידים/פרדניזון – תרופות ששימוש מתמשך בהם יכול לגרום לשינויים בראייה ולהתפתחות קטרקט.
בדיקות לביצוע עצמי בבית
חלק חשוב בשגרת הבדיקות הוא מה שמכונה ניטור עצמי – בדיקות שגרתיות שנבקשך לבצע בבית במהלך החיים עם הריאה המושתלת. הכוונה היא לבדיקה עצמית של כמה מדדים ביניהם משקל, לחץ דם, טמפרטורת הגוף (חום) ודופק. כל שינוי חד או עלייה פתאומית בפרמטרים הללו יכולים להעיד על הידבקות בזיהום (ויראלי, חיידקי או פטרייתי), על מצב של דחיית השתל או על סיבוך כלשהו. לכן, יש לנטר את המדדים הללו באופן שוטף וליידע את הרופא המטפל או את מתאמת ההשתלות על כל חריגה – כדי שבמקרה הצורך יהיה אפשר להתאים טיפול נכון ובזמן, ולא לסכן את הריאה החדשה ואת בריאותך.
כמו כן, בשל הסיכון הגבוה יחסית להתפתחות גידולים ממאירים אצל מושתלי ריאות, תתבקשו לבצע בתדירות קבועה בדיקות מישוש עצמיות בשד (נשים) ובאשכים (גברים).
בדיקות מעקב במסגרת ליווי תזונתי
לפחות בשנה הראשונה לאחר ההשתלה, ולפי הצורך גם בהמשך, נזמן אותך למעקב תזונתי שיכלול בין היתר ניטור משקל, איזון סוכר, בדיקה של רמות ויטמין D וצפיפות העצם, ניטור רמות המינרלים (כמו זרחן, אשלגן, סידן ומגנזיום) והערכה של תפקוד מערכת העיכול. כחלק מכך, ולפי החלטת התזונאית של מכון הריאות, ייעשו אולי בדיקות נוספות כדי לוודא את רמות הברזל, ויטמין B12, אשלגן, חומצה פולית ומרכיבים אחרים החשובים לבריאותך.
