נגיף הקוביד 19 שהשתלט על חיינו בשנה החולפת (ולמרבה השמחה גם דעך בעת האחרונה) הביא לכך שהגיעו לבילינסון שאלות רבות בנוגע אליו בהקשר להשתלות ולמושתלים. בטרם ננסה לענות על שאלות אלה חשוב להבין שמאחר ומדובר בנגיף חדש, אין עדיין די ספרות מקצועית סדורה ואמינה לגביו. כלומר, לא נערכו מספיק מחקרים ואין תוצאות בדוקות שיכולות להביא למסקנות חותכות או חד משמעיות בנוגע לרבות מהשאלות שמתעוררות. לכן, כל מה שתקראו בכתבה זו נסמך על מעט המידע שהצטבר בספרות ואצלנו, ואנחנו מקווים שלמרות המידע הדל יחסית שיש לנו, תוכלו להבין את המשמעויות הכרוכות בקשר בין הנגיף וההשתלה.
מועמדים להשתלה שקיבלו את החיסון
אז נתחיל במועמדים להשתלה שכבר חוסנו ולמעשה קיבלו את שתי המנות: סבירות גבוהה יחסית שחולים אלה אכן פיתחו תגובה חיסונית ולכן מוגנים מהדבקה והם כשירים לעבור השתלה. עם זאת, יש לציין שיעילות החיסון איננה מוחלטת (איננה 100%) וייתכן שעצם מחלת הכבד, בעיקר כשהנה מתקדמת, עלולה לפגוע ביעילות החיסון, ולכן עדיין מומלץ לנקוט באמצעי זהירות. הדבר נכון שבעתיים לגבי חולים עם מחלת כבד אוטואימונית הנוטלים תרופות מדכאות חיסון העלולות לפגוע בצורה משמעותית ביעילות החיסון.
את התגובה החיסונית של הגוף לחיסון ניתן לבדוק בבדיקה סרולוגית שמצביעה על כמות הנוגדנים לנגיף, למרות שאין המלצה לבדיקה הזו ויש עדיין ויכוח לגבי משמעות יצירת הנוגדנים והקשר הישיר בינם לבין פיתוח חסינות.
מועמדים להשתלה שלא קיבלו את החיסון
כעת נעבור למי שמסיבה כלשהיא אינם מחוסנים ועתידים לעבור השתלה. ראשית, כמובן שעליהם להתחסן בהקדם האפשרי שכן הם חשופים להדבקה שעלולה לדחות את השתלת הכבד לה הם זקוקים!
נציין כי יש מקרי קיצון בהם אדם שנמצא בראש רשימת ההשתלות הנו חולה פעיל בקורונה ועל כן לא יושתל בנוכחות זיהום פעיל, בעיקר כאשר מחלת הקוביד איננה קלה ומלווה בבעיה נשימתית משמעותית. אולם, במקרים אלו יש לדון בכל מקרה לגופו ולשקול את חומרת מחלת הקוביד בצד דחיפות השתלת הכבד.
מושתלי איברים לאחר ההשתלה
בקרב מושתלים אנחנו ממליצים לחסן אבל כאן יש לציין מחקרים, וביניהם מחקר גדול שערכה ד"ר יעל שוסטק, סגנית מנהל מחלקה פנימית ד', בקרב מושתלי ריאות, והתוצאות שעלו הן עגומות למדי. רוב המושתלים שקיבלו שתי מנות חיסון כמעט שלא מפתחים נוגדנים בטווח הזמן הקצר יחסית לאחר החיסון השני.
במחקרה של ד"ר שוסטק תומכים גם נתונים מהעולם שמצביעים על כך שתרופות מדכאות חיסון הניתנות למושתלי איברים מחלישות את החיסון נגד קוביד 19 ועל כן פוגמים בצורה ניכרת ביעילותו.
לסיכום, אין תשובה טובה כרגע לסיטואציה המורכבת. הנושא נבדק לכל אורך הדרך ונמצא בבדיקה. ייתכן ובעתיד המחוסנים יתבקשו לקבל מנת דחף שלישית שאולי תשפר את המצב.
כרגע, לאור העובדה שגופם של המושתלים לא מגיב לחיסון לעיתים קרובות כמו התגובה המצויינת שרואים באנשים שאינם מדוכאי חיסון, ובהיעדר הוראות ברורות, אנחנו מנחים את המושתלים להתנהג כאילו הם לא מחוסנים ולנקוט באמצעי זהירות קפדניים יותר מאשר שאר המחוסנים.
אני מאמין שבעתיד יתפרסמו מחקרים מקיפים יותר שלאורם יגובש פרוטוקול להתנהגות וטיפול במושתלים עם נוכחות הנגיף.
לצערי, ראינו מושתלי כליה וריאות שהיו חולים בקורונה ובאופן קשה עד כדי תמותה גם לאחר שקיבלו שתי מנות חיסון.
