אודות

אקרדיטציה

מאיר - מרכז רפואי אקדמי מצטיין


 

מרכז רפואי מאיר זכה בהוקרה הגבוהה ביותר, כמרכז רפואי אקדמי מצטיין מטעם ה-(JCI (Joint Commission International ​, הזרוע הבינלאומית של ה- Joint Commission, הגוף המוביל והגדול בארה"ב המבצע תהליכי הסמכה (אקרדיטציה). 

מדובר בהליך הסמכה (אקרדיטציה) המבוסס על מודל בינ"ל בו נבחנים סטנדרטים במגוון תחומים ובראשם- איכות הטיפול, בטיחות הטיפול, (מניעת ובקרת זיהומים), טיפול תרופתי, אקדמיה ומחקר.

המרכז הרפואי האוניברסיטאי מאיר עבר לראשונה את ההסמכה בשנת 2008, כאשר תוקף ההסכמה הינו לשלוש שנים ובסיומה, המרכז הרפואי נדרש לעמוד שוב במבדק על מנת לקבל חידוש להסמכה זו.  

​אנו חלק מנבחרת מנצחת של 53 בתי חולים המוכרים בעולם (!) כמרכזים רפואיים אקדמאיים מצטיינים. 


 

​בית החולים מאיר הינו אחד משלושת בתי החולים הראשונים בארץ שקיבל תו תקן בינלאומי לאיכות ובטיחות ברפואה.

​מבין התחומים שנבדקו - הטיפול במטופל, שיפור איכות ובטיחות הטיפול, מניעת ובקרת זיהומים, ניהול הטיפול התרופתי, ניהול מתקני ביה"ח ובטיחותם, אקדמיה ומחקר.

מהי אקרדיטציה?

אקרדיטציה היא תהליך בחינה חיצוני-אובייקטיבי המעריך את איכות הטיפול במטרה לעודד שיפור איכות. הסטנדרטים באקרדיטציה נקבעים בהתאם לרמה האופטימאלית אותה רוצים להשיג.

בית החולים רואה בנושא האיכות ערך מרכזי בעשייה המקצועית, המשלב בקרבו קביעת הנחיות מקצועיות וסטנדרטים מקצועיים, הובלה ועמידה בקדמת הטיפול הרפואי והטכנולוגיה, הכשרת דור העתיד של הרפואה ומקצועות הבריאות תוך הבטחת איכות הטיפול ובטיחות המטופל. 

תוכנית האקרדיטציה בביה"ח מבוססת על מודל בינלאומי של סטנדרטים לאיכות ויעדי בטיחות המטופל ומוטמעת בשיתוף עם חברת Joint Commission International  (JCI

אקרדיטציה אינה עוד שיטה לבקרת איכות, אקרדיטציה היא תרבות ממש .

העיסוק באיכות הינו נחלתו של כל עובד בביה"ח בהתאם לסביבת העבודה בה הוא פועל.


הסטנדרטים בהם מטפלת האקרדיטציה:

1. נגישות לטיפול והמשכיות טיפול

2. זכויות המטופל ומשפחתו 

3. הערכת המטופל

4. הטיפול במטופל

5. ניהול הטיפול התרופתי

6. כירורגיה והרדמה

7. הדרכת המטופל ומשפחתו 

8. שיפור איכות ובטיחות המטופל

9. מניעת ובקרת זיהומים

10. ניהול, מנהיגות ואסטרטגיה 

11. ניהול מתקני ביה"ח ובטיחותם 

12. השכלה וכישורי עובדים

13. ניהול המידע  

הסטנדרטים מחולקים לשתי קבוצות:

1. סטנדרטים ממוקדי מטופל

2. סטנדרטים ממוקדי ארגון


תהליך האקרדיטציה

התהליך אותו בית החולים עבר:

הכלי המרכזי המשמש את תהליך האקרדיטציה הינו המבדק. שיטת המבדק נקראת Tracer Methodology והכוונה היא לביצוע מעקב אחר המטופל או אחר הנושא בארגון.

·כאשר מדובר בתהליכים קליניים, המעקב הוא אחר המטופל Patient Tracer (לדוגמא- בחירת מטופל במחלקה הפנימית ומעקב אחר הטיפול שניתן לו בכל ה"תחנות" בהן עבר במהלך האשפוז כגון: מלר"ד, דימות, מעבדה וכדומה).

·כאשר מדובר בתהליכים ארגוניים המעקב הוא אחר הנושא/התחום System Tracer (לדוגמא- בחינת הטיפול בתחום מניעת זיהומים בכל המחלקות והיחידות בבית החולים).

עקרונות מרכזיים של התהליך

·ראיית המטופל במרכז- בניית כל התהליכים סביב צרכי המטופל.

·בכל תחום נדרשת מדיניות ברורה לטיפול.

·בדיקת הממשקים בין היחידות השונות- תיאום, העברת מקל ,וידוא איכות תוצרים המתקבלים מספקי פנים וחוץ ועוד.

·Shared Knowledge- אחידות בדרך הטיפול לאורך כל יחידות ביה"ח.

·פיתוח עין ביקורתית ע"י תשאול לגילוי מפגעים פוטנציאליים.

· הגדרת מדיניות ותהליכים ע"י שיתוף כל הסקטורים הרלבנטיים.

·מבוסס על בדיקת הקיים "כאן ועכשיו" (יש / אין) בתהליכי עבודה .

·פיתוח תהליכים שהם evidence based  על בסיס השאלה: "כיצד אתה יודע שאתה עושה עבודה טובה"?

·קביעת מדיניות ופעילות לבקרה אחר יישום המדיניות.

·ראיית האקרדיטציה כפלטפורמה לעשייה היומיומית באיכות ובטיחות.

·העמקה בהבנת הדרישות והסטנדרטים ברמת חברי הנהלה וצוות האיכות והבטיחות.

תועלות למטופל מהתהליך

חלק מהתועלות למטופל  שנצפו בבתי החולים  כתוצאה מהטמעת תוכנית האקרדיטציה הן:

·הצוות הסיעודי והאדמיניסטרטיבי הגביר את סקרי הזיהומים הסביבתיים. תוצאה - ההקפדה על  ניקוי וחיטוי  גברה והמטופל והמטפל נמצאים בסביבה בטוחה יותר לטיפול.

·ארגון וסידור כל עגלות ההחייאה עפ"י מבנה סטנדרטי. מגשי התרופות בעגלות ההחייאה עברו לאחריות בית המרקחת (הגורם המקצועי ביותר לנושא) והן מוחלפות מייד עם פתיחתן.

·הגברת הפיקוח על ניהול התרופות במחלקות ע"י בית המרקחת והרוקחים הובילה לשיפור שיתוף הפעולה עם הצוות הסיעודי במחלקה. כך מתאפשרת בקרה צמודה יותר של תרופות (כגון: מיקום לא נכון ופגי תוקף) וכן מתאפשרת הדרכה של הצוותים המטפלים ע"י צוות בית המרקחת.

·מתן מידע כתוב למטופלים במספר שפות: מטופלים אשר שפת האם שלהם אינה עברית יכולים לקבל את המידע בשפתם וע"י כך גבירים את שיתוף הפעולה של המטופל ואת איכות הטיפול.

·הוגבר הפיקוח על מכשירי מעבדה מחלקתיים והבטחת מכשירים אמינים ובטוחים אשר מבטיחים תוצאות אמינות לשם הטיפול האולטימטיבי במטופל.

·הדרכת המטופל שעד כה נעשתה בע"פ קיבלה הבנייה משמעותית וכוללת בתחילתה אומדן צרכי ויכולת הדרכה. בבתיה"ח הוכנה רשימת מתורגמנים מקומיים המאפשרת למטופל לקבל הסבר בשפתו ועפ"י צרכיו.

·הרחקה וסימון של תרופות מסוכנות (כגון אלקטרוליטים מרוכזים) ממחלקות ומארונות תרופות ממחלקות בהן אין התוויה קלינית לשימוש בתרופה.

·הטמעת פעילויות המפחיתות סיכונים בחדרי ניתוח ובחדרי פעילות. ביצוע 'פסק זמן' לפני ביצוע פעולה ושימוש ברשימות תיוג סטנדרטיות לפני הפעולה מגבירות את הבטיחות ומפחיתות את הסיכון לטעויות.

·זיהוי המטופל ע"י שני מזהים. פעולה שמבוצעת ע"י הצוותים המטפלים והאדמיניסטרטיביים ומבטיחה כי הטיפול הנכון ניתן למטופל הנכון.