תפקודי ריאות




תפקודי ריאות

 

בדיקת ספירומטריה:

ספירומטריה היא בדיקה שמטרתה לאבחן מחלות חסימתיות של דרכי הנשימה, בחולים עם סימפטומים וגורמי סיכון למחלות ריאה. היא הבדיקה הנגישה ביותר והיעילה ביותר מבין בדיקות תפקודי הריאה.
משך הבדיקה הוא 10-5 דקות והיא אינה כרוכה בסיכונים כלשהם.
בבדיקה זו נמדדים ערכים של נפח נשיפה מאומצת בשנייה הראשונה (Forced Expiratory Volume in one second-  FEV1) ונפח נשיפה מקסימאלית (Forced Vital Capacity - FVC).

תיאור הבדיקה:

בבדיקת הספירומטריה על החולה לשתף פעולה באופן פעיל ולהישמע להוראות הטכנאי/ת, שכן אי שיתוף פעולה יכול לגרור לטעות באבחנה.

שלבי הבדיקה:

  1. על החולה לנשום נשימה הכי עמוקה שיכול.
  2. על החולה לנשוף חזק למכשיר הספירומטר.
  3. יש להמשיך ולהוציא אוויר במשך מס' שניות.
  4. יש לבצע את הבדיקה מס' פעמים (3-2).

פענוח התוצאות:

הספירומטריה יכולה להצביע על  מחלות חסימתיות שבהן יש הפרעה לזרימת האוויר, כמו: אסטמה או אמפיזמה  או מחלות רסטרקטיביות - שבהן יש הקטנה של נפח הריאה כמו בפיברוזיס - צלקות בריאה או עקמת. התוצאות המספריות מעידות על חומרת המחלה.
FEV1 - הוא הערך החשוב ביותר בקביעת מחלה חסימתית של דרכי הנשימה. ערך זה מסמל את קצב הזרימה של האוויר הננשף בשנייה הראשונה. ערך זה יורד כאשר חסימת דרכי האוויר מחמירה, ועולה כאשר הטיפול משפר את החסימה. בחולי אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית ( COPD) עוקבים אחרי ערכי ה- FEV1 באופן שיטתי.
אצל  אדם בן 50, בגובה ממוצע, הערכים הצפויים של נפח הריאה יהיו  4 ליטרים לגבר ו 3 ליטרים לאישה. במחלת ריאות חסימתית כרונית ((COPD חמורה הערכים הם מתחת לליטר אחד ובמחלה בדרגת חומרה בינונית הנפח הוא בין 1.5-1 ליטרים של אוויר.

FEV1/FVC - זהו יחס של הנפח המרבי הננשף בשנייה הראשונה. יחס זה חשוב לצורך הבדלה בין מחלה חסימתית לבין מחלה רסטריקטיבית. יחס נמוך מתאים למחלה חסימתית ויחס בטווח הנורמה יכול להעיד על מחלה רסטריקטיבית כאשר הוא מלווה בנפחי ריאות ירודים.
הערך של הגבול התחתון של הנורמה של היחס FEV1/FVC הוא 70%.
מכשיר הספירומטר:

 מכשיר הספירומטר


 

בדיקה זו  גם מאפשרת לגלות חסימה בדרכי האוויר העליונות. הגבלה בזרימת האוויר בשאיפה מאומצת מעידה על חסימה חיצונית לבית החזה, הגבלה בנשיפה מאומצת מעידה על חסימה בתוך בית החזה וחסימה קבועה בדרכי האוויר העליונות גורמת להגבלה הן בשאיפה והן בנשיפה מאומצות.

בדיקת נפחי הריאה:

הנפחים הנמדדים: נפח ריאה כולל (Total Lung Capacity - TLC). כמות האוויר המרבית שניתן להכניס לריאה): נפח ריאה פונקציונאלי FRC , Functional residual capacity (כמות האוויר בריאה ללא הכנסת אויר נוספת) ונפח ריאה שאריתי (Residual volume - RV) - שזו כמות האוויר שנותרת בריאה לאחר הוצאת כל האוויר.

נפחים ירודים מעידים על מחלה רסטריקטיבית. הם מלווים ביחס FEV1/FVC תקין. נפחים גבוהים מעידים על מחלה חסימתית, כי אויר נכנס אך קשה לו לצאת (היפראינפלציה) הם מלווים ביחס FEV1/FVC  נמוך. לאבחנת מחלה מעורבת דרוש שילוב של בדיקת ספירומטריה ובדיקת נפחי ריאות.

פלטיזמוגרף (מכשיר למדידת נפחי ריאה):


פלטיזמוגרף (מכשיר למדידת נפחי ריאה)

בדיקת כושר הדיפוזיה (פעפוע) של פחמן חד חמצני (diffusing capacity):

בדיקה זו מודדת את כושר חדירת או תחלופת הגזים בריאות. כאשר יש צלקות בריאה - פיברוזיס, יש קושי לחמצן להגיע לדם ולכן הדיפוזיה תהיה נמוכה. תוצאה נמוכה עם מחלה רסטריקטיבית מעידה על צלקות בריאה. כאשר יש הקטנה של הנפחים עם כושר דיפוזיה בטווח הנורמה, הדבר מעיד על מחלה של שרירי הנשימה או חולשה בדופן החזה. כאשר יש מחלה חסימתית עם דיפוזיה נמוכה הדבר מעיד על נפחת (אמפיזמה) שבה יש מיעוט של כלי דם בריאה ולכן קיים קושי לחמצן לחדור פנימה.

בדיקת אוקסימטריה:

מטרת בדיקה זו למדוד את ריווי החמצן בדם העורקי. ניתן לבדוק זאת במנוחה ובמאמץ בחולים אשר חווים מוגבלות בעת מאמץ, וכן בכדי לבדוק את רמת החמצן  בחולים המקבלים חמצן. רמת חמצן נמוכה נחשבת כאשר היא מתחת ל-93%.

בדיקת תגר מטכולין:

מטרת בדיקה זו היא לאבחן אסתמה. מבחן זה נעשה כאשר יש חשד לאסתמה אך תפקודי הריאות תקינים, או כאשר התסמינים אינם אופייניים או לא ספציפיים.

בבדיקה זו החולה שואף בהדרגה ריכוזים עולים של מטכולין (נגזרת של אצטילכולין). חומר זה גורם להתכווצות השרירים בדופן כלי הנשימה ולהיצרות של כלי הנשימה. ספירומטריה מבוצעת לפני המבחן והנפח - 1FEV נמדד בכל ריכוז של מטכולין. המבחן ממשיך עם העלאת ריכוזי המטכולין עד שנצפית ירידה ב- 1FEV מתחת ל-20%.


תגר מאמץ לאסתמה:

מטרתו של מבחן מאמץ לאתר תסמינים ריאתיים הנובעים ממאמץ exercise-induced asthma (EIA).
בבדיקה זו על החולה לבצע פעילות גופנית באופן מבוקר על מסלול ריצה או אופני כושר למשך 8-6 דקות. דופק המטרה הוא 90-80% מדופק מרבי מצופה. ספירומטריה מבוצעת לפני ולאחר הבדיקה.
למבחן זה יש השלכות טיפוליות על חולים שלהם תסמינים של אסתמה בעקבות פעילות גופנית וכן על חולים שהינם אקטיביים.

בדיקת מאמץ לב-ריאה:

הבדיקה מתבצעת במטרה לאבחן  מקרים מסוימים בהם המקור לקוצר נשימה אינו ברור - האם הוא עקב בעיה מהלב או עקב מחלת ריאות.
בנוסף, הבדיקה מאפשרת: בדיקת כושר גופני בספורטאים, הערכת נכות וכושר מאמץ באנשים לאחר חבלות בבית החזה, הערכת סיכונים לפני ניתוחים ועוד. 

בבדיקה זו נמדדים בו זמנית התגובה הפיזיולוגית למאמץ במערכות הלב, הריאה וכלי הדם.

תוצאות הבדיקה מבוטאות במדד של ניצולת החמצן (consumption- maximal oxygen - VO2max) - המשקפות את יכולת העבודה המרבית של החולה.

בדיקת טרום טיסה:

בדיקת רווי חמצן טרום טיסה (HAST Testing Stimulation, High Altitude) היא בדיקה לאבחון כשירות לטיסה אצל חולים במחלות ריאה או לב. טיסה בגובה רב מהווה מעמסה על החולים, בשל מצב של חוסר יחסי בחמצן במטוס.

בדיקה זו כוללת בדיקת רמת ריווי החמצן בדם בתנאי קרקע ובתנאים דמויי טיסה - החולה שואף תערובת של אוויר עם אחוז חמצן נמוך יותר מבקרקע כמו במטוס ורמת הריווי בדם נמדדת כל הזמן.

בהתאם לתוצאות הבדיקה מותאמת לכל חולה הכנה לטיסה הכוללת תוספת חמצן ומרחיבי סמפונות. חולי CF וברונכיאקטזיות יקבלו בנוסף אנטיביוטיקה ותרופות לסילוק הפרשות.

מצבים בהם יש סיכון בטיסה, הם: לחולי אסטמה חמורה ולא יציבה, לחולה שאושפז לאחרונה ולחולה עם חורים בריאה (pneumothorax). 

 

תנאי שימוש והגנת מידע  |  צור קשר
כתובת בית החולים בילינסון: רחוב ז'בוטינסקי 39, פתח תקווה | מרכזייה: 03-9377377
כתובת בית החולים השרון: רחוב קק''ל 7, פתח תקווה | מרכזייה: 03-9372372