הכל על גריאטריה - בית חולים הרצפלד, מרכז רפואי גריאטרי לשיקום המבוגר




מהי גריאטריה


גריאטריה בשירות השיבה הטובה 

מאת: ד"ר רוני וייס  | הרצפלד   

  תוכן המאמר:
 תוחלת החיים הגדלה 
 שינויים החלים בגופנו עם הגיל
 השפעות השינויים על התפקוד 
 ביטויה של מחלה בזקן 
 ריבוי תרופות 
 שיקום לאחר מחלה במבוגר 
 להגיע לשיבה טובה 
  

גריאטריה היא תת־התמחות ברפואה פנימית לטיפול כוללני במחלות
הגיל המבוגר
ובירידה התפקודית הנגזרת מהן. 
אבחון גריאטרי כוללני מתייחס למצבו הגופני, הקוגניטיבי והסוציאלי של המבוגר (מצבו הביו־פסיכו־סוציאלי) - כאשר לכל אחד מהתחומים הללו השפעה מכרעת על איכות חייו. 

בהרצפלד מתמחים ברפואה גריאטרית, בכל קשת המצבים האופייניים לגיל המבוגר - החל משיקום גריאטרי לסוגיו, דרך טיפול בחולים ממושכים "סיעודיים מורכבים" וכלה בטיפול תומך (פליאטיבי) להקלה
על סימפטומים בקרב חולים במחלות קשות בשלב מתקדם.  
  

תוחלת החיים הגדלה 
הגריאטריה הוכרה כמקצוע ייחודי בשנות הארבעים של המאה שעברה (אנגליה הייתה החלוצה), והתפתחותה הואצה לאור העלייה המתמדת בתוחלת החיים בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט.

כיום תוחלת החיים הכלל עולמית היא 67 שנים, ובישראל, לאחר עליה של  3 שנים בעשור האחרון - היא מגיעה ל־ 79.5 בקרב גברים  ו־83.5  בקרב נשים.
שיעור המבוגרים מעל גיל 65 באוכלוסיה הולך וגדל. בישראל הוא עומד על כ־10% עם מגמת עליה, ובמספר מדינות באירופה וביפן שיעור המבוגרים מגיע ל־18% מכלל האוכלוסיה. 
   

שינויים החלים בגוף עם ההזדקנות 
עם ההזדקנות, חלים בגוף האדם שינויים פיזיולוגיים, שאפשר להגדיר אותם כצמצום הרזרבות במערכות החיוניות השונות.  
אדם מגיע לשיא כושרו הגופני והאינטלקטואלי בסוף שנות העשרים שלו. כך שבעוד שלאדם צעיר יש רזרבות תפקודיות גדולות, גופניות וקוגניטיביות (שכליות), שעומדות לרשותו בחיי היום־יום וגם במצבי דחק - אדם זקן הולך ומאבד את הרזרבות שלו עם חלוף השנים. מצד שני, משאבים שונים שאותם רוכש האדם במהלך חייו כמו: השכלה, ניסיון וחוכמת חיים – נצברים ומשרתים אותו כפיצוי לאבדן הרזרבות. 
הירידה בתפקוד מערכות הגוף השונות היא אמנם בלתי נמנעת, אך אפשר להקטין אותה באמצעות שמירה על אורח חיים נכון מגיל צעיר וטיפול בגורמי סיכון בגילאי הביניים (כמו יתר לחץ דם, סכרת, עודף שומני הדם, רמת דחק).  שיבה טובה
  
תחזוקה בריאותית נכונה יכולה לסייע לאנשים להגיע לגילאי 90+ במצב גופני ושכלי מיטבי ביחס לגילם, ולתפקד בצורה טובה בחיי היום־יום. לעומת זאת, הרגלים כמו עישון ומחלות שונות עשויים להאיץ תהליכים פיזיולוגיים של הזדקנות.  
  

השפעת השינויים הפיזיולוגיים על התפקוד 
לרוב הרזרבות שנותרו מספיקות לצרכי היום־יום השגרתיים של הקשיש. אך עם צמצום הרזרבות נפגעת גמישותו של האדם, יכולתו להתאים את עצמו לשינויים בסביבה ולהתמודד עם מחלות. הקושי יבוא לידי ביטוי בדרך כלל במצבי דחק כמו מחלה, אובדן אדם קרוב או שינוי מקום המגורים. 

מחלה חריפה מחלישה מאוד את הקשיש, עד כדי פגיעה בתפקודו הגופני והקוגניטיבי. לעיתים קרובות קשיש חולה אינו מסוגל ללכת (ואם ינסה הוא יסתכן בנפילה ובשבר), אינו מסוגל לשרת את עצמו ואף צלילות דעתו נפגעת. 
תופעה זו שכיחה בפרט בקרב קשישים שהיו "גבוליים" עוד לפני הפגיעה, כלומר: היו חלשים ואיטיים, תאבונם ומשקלם היו ירודים, הם כמעט ולא יצאו מפתח ביתם ונזקקו לעזרה חלקית בתפקודי היום־יום. הרפואה מכנה קשישים אלו בשם  "שבריריים" (Frail). בקרב קבוצה זו, כל מחלה גורמת לירידה תפקודית מתמשכת עם התאוששות איטית, שיכולה להימשך שבועות ואף חודשים.  
  

ביטויה של מחלה בזקן 
מחלה התוקפת אדם צעיר היא לרוב מבודדת וסימניה ברורים ומוגדרים.
לעומת זאת, כאשר היא תוקפת זקן הוא יסבול מ־"קצת מהכל". לדוגמה, עקב הרזרבה הנמוכה במערכת הכלייתית, קיימת בעת מחלה חריפה נטייה להתייבשות עד כדי אי ספיקת כליות. מצד שני, בעת מתן תוספות הנוזלים הנדרשות, קיימת נטייה להופעת
אי ספיקת לב חריפה, עם בצקות ברגליים וקוצר נשימה, וזאת עקב הירידה ברזרבה הלבבית.

תופעה בולטת בקרב קשישים שבריריים היא "הסתמנות בלתי טיפוסית של מחלות". אם צעיר הלוקה בדלקת בדרכי השתן יחוש צריבה, דחיפות ותכיפות בהטלת השתן - הרי שקשיש יכול שלא להתלונן כלל על מיחושים אלו אלא לאבד תיאבון ולהפסיק לאכול ולשתות, לא לקום מהמיטה, לאבד שליטה בצרכיו ולהיות מבולבל.
אותה הסתמנות לא ספציפית יכולה ללוות מגוון של מחלות השונות אלו מאלו.

מצב בלבולי חריף שכיח ביותר בקשישים החולים במחלה חריפה, והוא נקרא "דליריום".
ירידה קוגניטיבית קודמת (
דמנציה), אף בצורתה הקלה - המכונה "ירידה בזיכרון" בלשון העם, מעלה מאוד את הסיכון למצב זה. דליריום מקשה על ההתמודדות עם המחלה ומעלה את שיעור הסיבוכים, את משך האשפוז ואת הירידה בתפקודו של הקשיש.  
  

ריבוי תרופות 
עקב הצטברות מחלות כרוניות בגיל המבוגר, קשישים מטופלים באופן טיפוסי בתרופות רבות. תהליכי הפרוק של התרופות בגוף מואטים עם ההזדקנות וקיימת נטייה מוגברת להצטברות תרופות, אינטראקציות ביניהן ותופעות לוואי. רופא מנוסה לוקח זאת בחשבון ומנסה לצמצם את כמות התרופות למינימום ההכרחי. 
  

שיקום לאחר מחלה בגיל מבוגר 
משאלתם הגדולה ביותר של אנשים מבוגרים היא לשמור על כבודם ועל תפקוד עצמאי, כדי לא ליפול לנטל על קרוביהם. 

לאחר מחלה, אירוע מוחי, ניתוח, חבלה או שבר - ישנה כמעט תמיד ירידה תפקודית והקשיש נזקק לשיקום כדי לשפר את יכולת תפקודו ולהחזירה לרמתה הקודמת. 
שיקום גריאטרי שונה משיקום בצעירים. בשל הרזרבות הדלות, הקשיש מגלה פחות גמישות ופחות סיבולת. השיקום פחות אינטנסיבי, איטי יותר, ועם נטייה לסיבוכים רפואיים שונים בתקופת ההתאוששות.
גם מטרות השיקום בגיל זה צנועות יותר מאשר בשיקום צעירים. 
חלק חשוב מתהליך השיקום עוסק בהערכת יכולותיו הגופניות והקוגניטיביות של המטופל, התאמת אביזרי עזר לניידות ותפקוד יום־יומי ותכנון העזרה שלה יזדקק לאחר שחרורו.  

   זוגיות טובה גם בזיקנה
להגיע לשיבה טובה 
כידוע, הגנטיקה משחקת תפקיד חשוב בעתיד שצפוי לאדם בזקנתו. יחד עם זאת, אורח חיים נכון בגילאי הביניים, שכולל הקפדה על תזונה נכונה, שינה מספיקה, מניעת עישון, פעילות גופנית סדירה, פעילות פנאי (לעומת "התמכרות לעבודה")  ואיזון גורמי הסיכון לטרשת עורקים (יתר לחץ דם, סכרת ועודף שומני הדם) -  מעלה באופן משמעותי את הסיכוי לאיכות חיים טובה בגיל המבוגר.
פעילות גופנית סדירה חשובה במיוחד, גם בגיל מבוגר, מאחר שחולשת השרירים מהווה את גורם הסיכון העיקרי לנפילות ולפגיעה בניידות עצמאית.
 
  

- בחזרה לראש המאמר

דף הבית  |  מפת האתר  |  תנאי שימוש והגנת מידע  |  דרושים  |  צרו קשר
המרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד, רח' דרך ארץ 1, ת.ד 48, גדרה 70700 טל. 08-8595222