Club foot אשר בעברית מכונה רגל קלובה או סוסונית, הינו מום מולד בכף הרגל אשר שכיחותו 1-2 ילדים מכל 1000 ילדים שנולדים. (כאשר בבנים זה פי שתיים יותר שכיח מאשר בבנות).
האבחנה לרוב ברורה מאליה, כף הרגל קטנה יותר מהשניה, ולרוב השוק יותר דקה ו/או קצרה, כף הרגל פונה פנימה, גיד האכילס קצר יותר כך שהעקב נמשך לחלק האחורי של השוק וכמו כן יש סטייה פנימה של העקב, ומרכז כף הרגל והבהונות מופנים כלפי מטה מה שנותן לכף הרגל צורת שעועית, ולא ניתן להניח את כף הרגל ישרה.
מה הסיבות לרגל סוסונית ?
אף אחד לא ממש יודע. ישנן מספר תאוריות אך אף לא אחת מהן מושלמת ו/או הוכחה כגורם היחיד. קרוב לודאי שיש גורמים רבים ושונים המעורבים בבעיה זו. במרבית בילדים מדובר במום בודד על רקע פגם בהווצרות השרירים, גידים ועצמות בעת התפתחות העובר בשליש הראשון להריון.
רגל סוסונית שכיחה יותר בבנים (פי 2) ובכחצי מהילדים יש רגל סוסונית בשתי הרגליים.
להורים לילד עם רגל סוסונית יש 2-5% סיכון ללדת ילד נוסף עם רגל סוסונית (בהנחה שלהם אין רגל סוסונית).
ישנן מחלות נוירולוגיות שבהן שכיחות הרגל הסוסונית גבוהה יותר דוגמת שיתוק מוחין, ספינה ביפידה ועוד, או הפרעות מכאניות דוגמת מיעוט מי שפיר, רחם דו קרני ועוד, ואז גם בדר'כ המום קשה יותר ולעיתים מצריך התערבות ניתוחית.
האם המום מלווה בכאב ?
במום אינו גורם לכאב בילוד אך ללא טיפול העיוות יגרום לחוסר נוחות בולטת ולמגבלה פיזית בילד בהגיעו לגיל העשרה.
איך אדע שלילד שלי יש רגל סוסונית ?
בדר'כ האבחנה ברורה, והמום מאובחן בבדיקת בילוד בבית החולים לאחר לידתו, במקרים מסויימים ניתן לעשות את האבחנה גם טרום לידתית בעת סקירת מערכות.
לילודים שנולדים עם כף רגל סוסונית יש סיכון מעט מוגבר לביעה במפרק הירך ולכן עליהם לעבור בירור לגבי הנ'ל כולל ביצוע US מפרקי הירכיים בגיל 4- 6 שבועות.
האם המום יחלוף מעצמו ?
מקרים קלים שיש שלא מגדירים אותם בכלל ככף רגל סוסונית אלא 'כבעיה באריזה' יחלפו עצמונית לאחר 2-3 שבועות, אך ככלל, המום לא חולף עצמונית, והוא ילך ויחמיר ככל שהלד יגדל, ובהמשך יופיעו שינויים משניים בעצמות, ואם כאמור לא מתוקן בגיל הינקות, אזי בגיל ההתבגרות ובטח בבגרות המום גורם לפגיעה תפקודית משמעותית, כאשר ההליכה תתבצע למעשה על החלק החיתוני של כף הרגל שלא יועד לכך מלכתחילה.
איך אדע שלילד שלי יש רגל סוסונית ?
בדר'כ האבחנה ברורה, והמום מאובחן בבדיקת בילוד בבית החולים לאחר לידתו, במקרים מסויימים ניתן לעשות את האבחנה גם טרום לידתית בעת סקירת מערכות.
לילודים שנולדים עם כף רגל סוסונית יש סיכון מעט מוגבר לביעה במפרק הירך ולכן עליהם לעבור בירור לגבי הנ'ל כולל ביצוע US מפרקי הירכיים בגיל 4- 6 שבועות.
האם המום יחלוף מעצמו ?
מקרים קלים שיש שלא מגדירים אותם בכלל ככף רגל סוסונית אלא 'כבעיה באריזה' יחלפו עצמונית לאחר 2-3 שבועות, אך ככלל, המום לא חולף עצמונית, והוא ילך ויחמיר ככל שהלד יגדל, ובהמשך יופיעו שינויים משניים בעצמות, ואם כאמור לא מתוקן בגיל הינקות, אזי בגיל ההתבגרות ובטח בבגרות המום גורם לפגיעה תפקודית משמעותית, כאשר ההליכה תתבצע למעשה על החלק החיתוני של כף הרגל שלא יועד לכך מלכתחילה.
כיצד מטפלים ברגל סוסונית ?
למרות שכל ילד הוא שונה וחומרת המום שונה, עקרונות הטיפול זהים. מומלץ להתחיל טיפול בסמוך לאבחנה, כמובן אם המצב הכללי של הילד מאפשר. המטרה של הטיפול היא תיקון העיוות בכף הרגל כך שתתקבל רגל ככל האפשר דומה בצורתה לכף רגל תקינה, תפקודית, וללא כאב וזאת תוך מינימום הפרעה להתפתחות התקינה והרגילה של הילד.
הטיפול במקובל כיום הוא תיקון העיוות על ידי סדרת גבסים, לעיתים הארכת גיד האכילס ובהמשך סד לילה, שיטה שפותחה ע'י ד'ר איגנסיו פונסטי מאיווה, ארה'ב (Dr. Ignacio Ponseti , Iowa) .
בשיטה זו פעם בשבוע-שבועיים מתבצעת סידרה של מניפולצית כף הרגל וגיבוס של כל הרגל, שבאמצעותן הגידים והשרירים עוברים מתיחה עדינה והדרגתית, ובדרך זו העתמות חוזרות באופן הדרגתי למקומן הנכון. יש צורך ב- 4-7 גבסים המונחים מקצות הבהונות עד המפשעה כאשר הברכיים נשמרות בכיפוף של 90 מעלות. כחלק משיטה זו בדר'כ לפני הגבס האחרון מחליטים האם יש צורך לבצע גם הארכת גיד האכילס (ב- 85% יש צורך) ולאחר ביצועו משאירים את הרגל 3 שבועות בגבס. בתום סדרת הגבסים יש תיקון מלא של הדפורמצציה ועל מנת לשמר את התיקון יש להמשיך טיפול ע'י סד שנקרא Dennis Browne bar במשך 3 חודשים במשך כל שעות היממה ובהמשך עד גיל 4 במשך שעות השינה בלבד. שימוש בסד זה על פי הפרוטוקול מפחית בצורה חדה את שיעור ההישנות ובהתאם גם את הצורך בתיקון ניתוחי של הרגל הסוסונית.
טיפול ניתוחי :
במידה וטיפול בגבס נכשל עדיין ניתן לבצע סידרה נוספת של מניפולציות וגיבוס, אך במידה והטיפול בגבס נכשל מספר פעמים יש צורך בהתערבות ניתוחית שבה מארכים את הגידים והשרירים המקוצרים כמו גם מעבירים את העצמות למקומן המקורי. לאחר הניתוח על מנת להפחית את הסיכון להישנות יש צורך בסד דוגמת ה- Denis Browne bar למשך מספר שנים.
יש סבירות גבוהה שכף הרגל תהיה עם יותר קשיון (Stiffness) מאשר לאחר טיפול לא ניתוחי, בעיקר לאחר שיעברו מספר שנים.
לסיכום :
ללא טיפול לילד עם רגל סוסונית צפויה מגבלה תפקודית בולטת, עם טיפול, לילד צפויה כף רגל עם תפקוד נורמלי ללא מגבלה מבחינת השתתפות בספורט (כולל מקצועני), אם כי יש לקחת בחשבון שמבחינת המראה היא לא תהיה 100% נורמלית וצפוי שכף הרגל תהיה קטנה ב- 1 עד 2 מידות מהרגל השניה, כמו כן שרירי השוק יהיו קטנים יותר ולעיתים הבדל קל באורך הגפיים.